Zevachim · 59a
זבחים · דף נט ע"א
מִזְבַּח הָעוֹלָה וְגוֹ׳״ – מִזְבֵּחַ בְּפֶתַח אֹהֶל מוֹעֵד, וְלֹא כִּיּוֹר בְּפֶתַח אֹהֶל מוֹעֵד. הֵיכָן הָיָה נוֹתְנוֹ? בֵּין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ, מָשׁוּךְ קִימְעָא כְּלַפֵּי הַדָּרוֹם.
מַאי קָסָבַר? אִי קָסָבַר כּוּלֵּיהּ מִזְבֵּחַ בְּדָרוֹם קָאֵי – נוֹקְמֵיהּ מִכּוֹתֶל הֵיכָל וְלַדָּרוֹם, בֵּין אוּלָם לַמִּזְבֵּחַ!
וְאִי נָמֵי קָסָבַר קְדוּשַּׁת הֵיכָל וְאוּלָם חֲדָא הִיא – נוֹקְמֵיהּ מִכּוֹתֶל אוּלָם וְלַדָּרוֹם, בְּבֵין אוּלָם לַמִּזְבֵּחַ!
אִי נָמֵי קָסָבַר חֶצְיוֹ בַּצָּפוֹן וְחֶצְיוֹ בַּדָּרוֹם – נוֹקְמֵיהּ מִכּוֹתֶל הֵיכָל וְלַדָּרוֹם, בֵּין אוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ!
וְאִי נָמֵי קָסָבַר קְדוּשַּׁת הָאוּלָם וְהֵיכָל חֲדָא הִיא – נוֹקְמֵיהּ מִכּוֹתֶל אוּלָם וְלַדָּרוֹם, בֵּין אוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ! אֶלָּא לָאו מִשּׁוּם דְּקָסָבַר כּוּלֵּיהּ מִזְבֵּחַ בַּצָּפוֹן?
כִּי נָמֵי מוֹקְמַתְּ לַהּ מִכּוֹתֶל הֵיכָל וְלַצָּפוֹן – הָוֵה לֵיהּ בֵּין אוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ;
וְנוֹקְמַהּ מִכּוֹתֶל אוּלָם וְלַצָּפוֹן, בְּבֵין אוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ!
אָמַר קְרָא: ״צָפוֹנָה״ – שֶׁיְּהֵא צָפוֹן פָּנוּי מִכֵּלִים.
מַאן תַּנָּא דִּפְלִיג עֲלֵיהּ דְּרַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי? רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב הִיא. דְּתַנְיָא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: ״צָפוֹנָה״ – שֶׁיְּהֵא צָפוֹן פָּנוּי מִכְּלוּם, וַאֲפִילּוּ מִן הַמִּזְבֵּחַ.
אָמַר רַב: מִזְבֵּחַ שֶׁנִּפְגַּם – כׇּל הַקֳּדָשִׁים שֶׁנִּשְׁחֲטוּ שָׁם פְּסוּלִין. מִקְרָא הוּא בְּיָדֵינוּ, וּשְׁכַחְנוּהוּ. כִּי סְלֵיק רַב כָּהֲנָא, אַשְׁכְּחֵיהּ לְרַבִּי שִׁמְעוֹן בְּרַבִּי דְּקָאָמַר מִשּׁוּם רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵי: מִנַּיִן לַמִּזְבֵּחַ שֶׁנִּפְגַּם – שֶׁכׇּל הַקֳּדָשִׁים שֶׁנִּשְׁחֲטוּ שָׁם פְּסוּלִין?
שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְזָבַחְתָּ עָלָיו אֶת עֹלֹתֶיךָ וְאֶת שְׁלָמֶיךָ״ – וְכִי עָלָיו אַתָּה זוֹבֵחַ?! אֶלָּא כְּשֶׁהוּא שָׁלֵם, וְלֹא כְּשֶׁהוּא חָסֵר. אָמַר: הַיְינוּ קְרָא דְּאִישְׁתְּמִיט לֵיהּ לְרַב.
וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: אֶחָד זֶה וְאֶחָד זֶה פְּסוּלִין. בְּמַאי פְּלִיגִי? רַב סָבַר: בַּעֲלֵי חַיִּים אֵינָן נִדְחִים, וְרַבִּי יוֹחָנָן סָבַר: בַּעֲלֵי חַיִּים נִידְחִין.
מֵיתִיבִי: כׇּל הַקֳּדָשִׁים שֶׁהָיוּ עַד שֶׁלֹּא נִבְנָה הַמִּזְבֵּחַ, וְאַחַר כָּךְ נִבְנָה הַמִּזְבֵּחַ – פְּסוּלִין. נִבְנָה?! דְּחוּיִין מֵעִיקָּרָא נִינְהוּ!
אֶלָּא עַד שֶׁלֹּא נֶהֱרַס הַמִּזְבֵּחַ. נֶהֱרַס?! הָא אִיזְּקוּן לְהוּ!
אֶלָּא עַד שֶׁלֹּא נִפְגַּם הַמִּזְבֵּחַ, וְאַחַר כָּךְ נִפְגַּם הַמִּזְבֵּחַ – פְּסוּלִין. וְלָא תָּרוֹצֵי קָא מְתָרְצַתְּ? אֵימָא: שֶׁנִּשְׁחֲטוּ.
וְהָאָמַר רַב גִּידֵּל אָמַר רַב: מִזְבֵּחַ שֶׁנֶּעֱקַר – מַקְטִירִין קְטֹרֶת בִּמְקוֹמוֹ!
כִּדְאָמַר רָבָא: מוֹדֶה הָיָה רַבִּי יְהוּדָה בְּדָמִים; הָכָא נָמֵי – מוֹדֶה רַב בְּדָמִים.
מַאי רַבִּי יְהוּדָה? דְּתַנְיָא: ״בַּיּוֹם הַהוּא קִידַּשׁ הַמֶּלֶךְ תּוֹךְ הֶחָצֵר וְגוֹ׳, כִּי מִזְבֵּחַ (שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה) קָטָן מֵהָכִיל״ – דְּבָרִים כִּכְתָבָן. דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה.
אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹסֵי,