מְנָלַן דְּבָעֵינַן זְבִיחָה לִשְׁמָהּ? דְּאָמַר קְרָא: ״וְאִם זֶבַח שְׁלָמִים קׇרְבָּנוֹ״ – שֶׁתְּהֵא זְבִיחָה לְשֵׁם [שְׁלָמִים].

וְדִילְמָא הַיְינוּ שְׁמַיְיהוּ!

מִדִּכְתִיב ״הַמַּקְרִיב אֶת דַּם הַשְּׁלָמִים״, ״הַזּוֹרֵק אֶת דַּם הַשְּׁלָמִים״ – וְלָא כְּתִיב ״זֶבַח״; וְהָכָא כְּתִיב ״זֶבַח״; שְׁמַע מִינַּהּ: שֶׁתְּהֵא זְבִיחָה לְשֵׁם שְׁלָמִים.

אַשְׁכְּחַן זְבִיחָה, שְׁאָר עֲבוֹדוֹת מְנָלַן?

וְכִי תֵּימָא לֵילַף מִזְּבִיחָה; מָה לִזְבִיחָה – שֶׁכֵּן נִפְסְלָה שֶׁלֹּא לְשֵׁם אוֹכְלִין בַּפֶּסַח!

אֶלָּא אָמַר קְרָא: ״הַמַּקְרִיב אֶת דַּם הַשְּׁלָמִים״ – שֶׁתְּהֵא קַבָּלָה לְשֵׁם שְׁלָמִים.

וְלִכְתּוֹב רַחֲמָנָא בְּקַבָּלָה, וְלֵילַף שְׁחִיטָה מִינַּהּ!

מִשּׁוּם דְּאִיכָּא לְמִיפְרַךְ – מָה לְקַבָּלָה שֶׁכֵּן פְּסוּלָה בְּזָר וְאִשָּׁה.

אַשְׁכְּחַן שְׁחִיטָה וְקַבָּלָה, זְרִיקָה מְנָלַן?

וְכִי תֵּימָא לֵילַף מֵהָנֵי – מָה לְהָנֵי שֶׁכֵּן טְעוּנוֹת צָפוֹן, וְיֶשְׁנָן בְּחַטָּאוֹת הַפְּנִימִיּוֹת!

אֶלָּא אָמַר קְרָא: ״הַזּוֹרֵק אֶת דַּם הַשְּׁלָמִים״ – שֶׁתְּהֵא זְרִיקָה לְשֵׁם שְׁלָמִים.

וְלִכְתּוֹב רַחֲמָנָא בִּזְרִיקָה, וְלֵילַף מִינַּהּ!

מִשּׁוּם דְּאִיכָּא לְמִיפְרַךְ – מָה לִזְרִיקָה, שֶׁכֵּן חַיָּיב עָלֶיהָ זָר מִיתָה.

אַשְׁכְּחַן כּוּלְּהוּ, הוֹלָכָה מְנָלַן?

וְכִי תֵּימָא לֵילַף מִכּוּלְּהוּ; מָה לְכוּלְּהוּ – שֶׁכֵּן עֲבוֹדָה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְבַטְּלָהּ; תֹּאמַר בְּהוֹלָכָה – שֶׁאֶפְשָׁר לְבַטְּלָהּ?!

אֶלָּא אָמַר קְרָא: ״וְהִקְרִיב אֶת הַכֹּל הַמִּזְבֵּחָה״, וְאָמַר מָר: זוֹ הוֹלָכַת אֵבָרִים לַכֶּבֶשׁ; וְתַנְיָא: ״וְהִקְרִיבוּ״ – זוֹ קַבָּלַת הַדָּם; וְאַפֵּיק רַחֲמָנָא בִּלְשׁוֹן הוֹלָכָה – לְמֵימְרָא דְּהוֹלָכָה לָא תַּפְּקַהּ מִכְּלַל קַבָּלָה.

וְאַשְׁכְּחַן שִׁנּוּי קוֹדֶשׁ, שִׁנּוּי בְּעָלִים מְנָלַן?

אָמַר רַב פִּנְחָס בְּרֵיהּ דְּרַב אַמֵּי, אָמַר קְרָא: ״וּבְשַׂר זֶבַח תּוֹדַת שְׁלָמָיו״ – שֶׁתְּהֵא זְבִיחָה לְשֵׁם תּוֹדָה. אִם אֵינוֹ עִנְיָן לְשִׁינּוּי קוֹדֶשׁ – דְּנָפְקָא לַן מֵהָתָם; תְּנֵהוּ עִנְיָן לְשִׁינּוּי בְעָלִים.

וְהַאי לְהָכִי הוּא דַּאֲתָא?! הָא מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְתַנְיָא: ״וּבְשַׂר זֶבַח תּוֹדַת שְׁלָמָיו״ – אַבָּא חָנִין אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: בָּא לְלַמֵּד, תּוֹדָה שֶׁשְּׁחָטָהּ לְשֵׁם שְׁלָמִים – כְּשֵׁרָה, שְׁלָמִים שֶׁשְּׁחָטָן לְשֵׁם תּוֹדָה – פְּסוּלָה. מָה הֶפְרֵשׁ בֵּין זֶה לָזֶה? תּוֹדָה קְרוּיָה שְׁלָמִים, וְאֵין שְׁלָמִים קְרוּיִין תּוֹדָה.

אֲנַן מִ״זֶּבַח״ קָאָמְרִינַן.

וְאַכַּתִּי מִיבְּעֵי לֵיהּ: חַטָּאת וְאָשָׁם מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר ״זֶבַח״!

אִם כֵּן, נִכְתּוֹב קְרָא: ״וּבְשַׂר תּוֹדַת שְׁלָמָיו [זֶבַח]״; מַאי ״זֶבַח״? שְׁמַע מִינַּהּ תַּרְתֵּי.

אַשְׁכְּחַן זְבִיחָה, שְׁאָר עֲבוֹדוֹת מְנָלַן?

וְכִי תֵּימָא לֵילַף מִזְּבִיחָה – מָה לִזְבִיחָה שֶׁכֵּן פּוֹסֵל שֶׁלֹּא לְשֵׁם אוֹכְלִין בַּפֶּסַח!

נֶאֶמְרָה זְבִיחָה בְּשִׁינּוּי קוֹדֶשׁ, וְנֶאֶמְרָה זְבִיחָה בְּשִׁינּוּי בְעָלִים; מָה זְבִיחָה הָאֲמוּרָה בְּשִׁינּוּי קוֹדֶשׁ – לֹא חִלַּקְתָּ בֵּין זְבִיחָה לִשְׁאָר עֲבוֹדוֹת, אַף זְבִיחָה הָאֲמוּרָה בְּשִׁינּוּי בְעָלִים – לֹא תְּחַלֵּק בָּהֶן בֵּין זְבִיחָה לִשְׁאָר עֲבוֹדוֹת.

אִיכָּא לְמִיפְרַךְ: מָה לְשִׁינּוּי קוֹדֶשׁ – שֶׁכֵּן פְּסוּלָהּ בְּגוּפָהּ, וְיֶשְׁנוֹ בְּאַרְבַּע עֲבוֹדוֹת,

וְיֶשְׁנוֹ לְאַחַר מִיתָה, וְיֶשְׁנוֹ בְּצִיבּוּר כִּבְיָחִיד!