רָבִינָא אָמַר: לְעִנְיַן מַלְקוֹת אִיתְּמַר.

כִּי אֲתָא רָבִין, אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ: לְעִנְיַן טָמֵא שֶׁנָּגַע בַּקּוֹדֶשׁ אִיתְּמַר.

דְּאִיתְּמַר: טָמֵא שֶׁנָּגַע בְּקוֹדֶשׁ – רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: לוֹקֶה, רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: אֵינוֹ לוֹקֶה. רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר לוֹקֶה – ״בְּכׇל קֹדֶשׁ לֹא תִגָּע״. וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר אֵינוֹ לוֹקֶה – הָהוּא בִּתְרוּמָה כְּתִיב.

וְרֵישׁ לָקִישׁ – הַאי קְרָא לְהָכִי הוּא דַּאֲתָא?! הַאי מִיבְּעֵי לֵיהּ: אַזְהָרָה לְאוֹכֵל בְּשַׂר קוֹדֶשׁ! דְּאִיתְּמַר: אַזְהָרָה לָאוֹכֵל בְּשַׂר קוֹדֶשׁ מִנַּיִן? רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: ״בְּכׇל קֹדֶשׁ לֹא תִגָּע״.

רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: תָּנֵי בַּרְדְּלָא, אָתְיָא ״טוּמְאָתוֹ״–״טוּמְאָתוֹ״ מִבִּיאַת מִקְדָּשׁ; מָה לְהַלָּן עָנַשׁ וְהִזְהִיר, אַף כָּאן עָנַשׁ וְהִזְהִיר.

טָמֵא שֶׁנָּגַע בַּקּוֹדֶשׁ – מִדְּאַפְּקַהּ רַחֲמָנָא בִּלְשׁוֹן נְגִיעָה; אַזְהָרָה לָאוֹכֵל – מִדְּאִיתַּקַּשׁ קוֹדֶשׁ לְמִקְדָּשׁ.

תַּנְיָא כְּוָותֵיהּ דְּרֵישׁ לָקִישׁ: ״בְּכׇל קֹדֶשׁ לֹא תִגָּע״ – אַזְהָרָה לָאוֹכֵל. אַתָּה אוֹמֵר אַזְהָרָה לְאוֹכֵל; אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא לַנּוֹגֵעַ?

תַּלְמוּד לוֹמַר: ״בְּכׇל קֹדֶשׁ לֹא תִגָּע וְאֶל הַמִּקְדָּשׁ לֹא תָבֹא״ – מַקִּישׁ קוֹדֶשׁ לְמִקְדָּשׁ; מָה מִקְדָּשׁ – דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ