אִם אֵינוֹ עִנְיָן לְחוּץ לִזְמַנּוֹ, תְּנֵהוּ לְעִנְיַן חוּץ לִמְקוֹמוֹ; וּמִיעֵט רַחֲמָנָא גַּבֵּי נוֹתָר: ״וְאֹכְלָיו עֲוֹנוֹ יִשָּׂא״ – לְמַעוֹטֵי חוּץ לִמְקוֹמוֹ.

וְאֵימָא: ״וְאֹכְלָיו עֲוֹנוֹ יִשָּׂא״ – זֶהוּ חוּץ לִמְקוֹמוֹ, וּלְמַעוֹטֵי נוֹתָר מִכָּרֵת!

מִסְתַּבְּרָא נוֹתָר הֲוָה לֵיהּ לְאוֹקוֹמֵי בְּכָרֵת – לְמִגְמַר ״עָוֹן״–״עָוֹן״ לְחוּץ לִזְמַנּוֹ, דְּדָמֵי לֵיהּ בְּז״ב.

אַדְּרַבָּה! חוּץ לִמְקוֹמוֹ הֲוָה לֵיהּ לְאוֹקוֹמֵי בְּכָרֵת – לְמִגְמַר ״עָוֹן״–״עָוֹן״ לְחוּץ לִזְמַנּוֹ, דְּדָמֵי לֵיהּ בְּמקד״ש!

אֶלָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, תָּנֵי זַבְדִּי בַּר לֵוִי: אַתְיָא ״קֹדֶשׁ״–״קֹדֶשׁ״; כְּתִיב הָכָא: ״אֶת קֹדֶשׁ ה׳ חִלֵּל וְנִכְרְתָה״, וּכְתִיב הָתָם: ״וְשָׂרַפְתָּ אֶת הַנּוֹתָר בָּאֵשׁ וְגוֹ׳״; מָה לְהַלָּן נוֹתָר, אַף כָּאן נוֹתָר.

וּמִיעֵט רַחֲמָנָא גַּבֵּי נוֹתָר ״וְאֹכְלָיו עֲוֹנוֹ יִשָּׂא״ – לְמַעוֹטֵי חוּץ לִמְקוֹמוֹ מִכָּרֵת.

וּמַאי חָזֵית דִּקְרָא אֲרִיכָא – בְּחוּץ לִזְמַנּוֹ, וּ״שְׁלִישִׁי״ דְּפָרָשַׁת ״קְדֹשִׁים תִּהְיוּ״ – חוּץ לִמְקוֹמוֹ? אֵיפוֹךְ אֲנָא!

מִסְתַּבְּרָא אֲרִיכָא בְּחוּץ לִזְמַנּוֹ – דְּגָמַר ״עָוֹן״–״עָוֹן״ מִנּוֹתָר, דְּדָמֵי לֵיהּ בְּז״ב.

אַדְּרַבָּה! אֲרִיכָא בְּחוּץ לִמְקוֹמוֹ, וּ״שְׁלִישִׁי״ דִּ״קְדֹשִׁים תִּהְיוּ״ בְּחוּץ לִזְמַנּוֹ – מִשּׁוּם דְּדָמֵי לֵיהּ, סַמְכֵיהּ וְקָא מְמַעֵט לֵיהּ!

אֶלָּא אָמַר רָבָא: כּוּלְּהוּ מִקְּרָא אֲרִיכָא אָתַיִין; דִּכְתִיב: ״הֵאָכֹל יֵאָכֵל״ – בִּשְׁתֵּי אֲכִילוֹת הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אֶחָד אֲכִילַת אָדָם וְאֶחָד אֲכִילַת מִזְבֵּחַ.

״מִבְּשַׂר זֶבַח שְׁלָמָיו״ – מָה שְׁלָמִים מְפַגְּלִין וּמִתְפַּגְּלִין, אַף כֹּל מְפַגְּלִין וּמִתְפַּגְּלִין.

״שְׁלִישִׁי״ – זֶה חוּץ לִזְמַנּוֹ.

״לֹא יֵרָצֶה״ – כְּהַרְצָאַת כָּשֵׁר, כֵּן הַרְצָאַת פָּסוּל; וּמָה הַרְצָאַת כָּשֵׁר – עַד שֶׁיַּקְרִיבוּ כׇּל מַתִּירָיו, אַף הַרְצָאַת פָּסוּל – עַד שֶׁיַּקְרִיבוּ כׇּל מַתִּירָיו.

״הַמַּקְרִיב״ – בְּהַקְרָבָה הוּא נִפְסָל, וְאֵינוֹ נִפְסָל בִּשְׁלִישִׁי. ״אוֹתוֹ״ – בַּזֶּבַח הַכָּתוּב מְדַבֵּר, וְאֵינוֹ מְדַבֵּר בַּכֹּהֵן.

״לֹא יֵחָשֵׁב״ –