כֹּל שֶׁאֵינוֹ עַל מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן כִּשְׁלָמִים – אֵין בּוֹ מִשּׁוּם פִּיגּוּל!

אֶלָּא הָא וְהָא רַבָּנַן, וְלָא קַשְׁיָא; כָּאן בְּחַטָּאוֹת הַחִיצוֹנוֹת, כָּאן בְּחַטָּאוֹת הַפְּנִימִיּוֹת.

חַטָּאוֹת הַחִיצוֹנוֹת – פְּשִׁיטָא, לָא כְּתִיב בְּהוּ ״וְטָבַל״!

אִצְטְרִיךְ; סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: הוֹאִיל וּכְתִיב ״וְלָקַח״ – וְאִי אָתֵי קוֹף רָמֵי לְהוּ אַיְּדֵיהּ בָּעֵי לְמִישְׁקַל זִימְנָא אַחֲרִיתִי – כְּמַאן דִּכְתִיב ״וְטָבַל״ דָּמֵי;

קָא מַשְׁמַע לַן: לְהָכִי לָא כְּתִיב ״וְטָבַל״ – דְּמַשְׁמַע הָכִי וּמַשְׁמַע הָכִי.

רַבִּי שִׁמְעוֹן מַכְשִׁיר בְּהִילּוּךְ. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: מוֹדֶה רַבִּי שִׁמְעוֹן בְּהוֹלָכַת חַטָּאוֹת הַפְּנִימִיּוֹת שֶׁמַּחְשָׁבָה פּוֹסֶלֶת בָּהּ, הוֹאִיל וַעֲבוֹדָה שֶׁאֵין יָכוֹל לְבַטְּלָהּ.

וְהָאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: כׇּל שֶׁאֵינוֹ עַל מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן כִּשְׁלָמִים, אֵין חַיָּיבִין עָלָיו מִשּׁוּם פִּיגּוּל!

אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא: מוֹדֶה הָיָה לִפְסוֹל מִקַּל וָחוֹמֶר – וּמָה שֶׁלֹּא לִשְׁמָן, שֶׁהוּכְשְׁרוּ בִּשְׁלָמִים – פָּסוּל בְּחַטָּאת; חוּץ לִזְמַנּוֹ, שֶׁפּוֹסֵל בִּשְׁלָמִים – אֵינוֹ דִּין שֶׁיִּפְסוֹל בְּחַטָּאוֹת?

וְאַשְׁכְּחַן חוּץ לִזְמַנּוֹ, חוּץ לִמְקוֹמוֹ מְנָלַן?

אִי מִחוּץ לִזְמַנּוֹ – מָה לְחוּץ לִזְמַנּוֹ, שֶׁכֵּן כָּרֵת!

אִי מִשֶּׁלֹּא לִשְׁמָהּ – שֶׁכֵּן נוֹהֵג בְּבָמָה!

(חִיּוּב) שֶׁלֹּא לִשְׁמָן בְּמַאי נוֹהֵג – בְּפֶסַח וְחַטָּאת; פֶּסַח וְחַטָּאת בְּבָמָה לֹא קָרְבוּ.

וְאִיבָּעֵית אֵימָא: הֶקֵּישָׁא הוּא; ״שְׁלִישִׁי״ – זֶה חוּץ לִזְמַנּוֹ, ״פִּיגּוּל״ – זֶה חוּץ לִמְקוֹמוֹ.

אָמַר רָבָא: אִם תִּימְצֵי לוֹמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן סָבַר לַהּ כִּבְרֵיהּ, דְּאָמַר: בֵּין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ – צָפוֹן; אֵין מַחְשָׁבָה מוֹעֶלֶת בְּהוֹלָכַת חַטָּאוֹת הַפְּנִימִיּוֹת, אֶלָּא מִפֶּתַח אוּלָם וְלִפְנִים.

וְאִם תִּמְצֵי לוֹמַר סָבַר לַהּ כְּרַבִּי יְהוּדָה, דְּאָמַר: תּוֹךְ עֲזָרָה מְקַדֵּשׁ; אֵין מַחְשָׁבָה מוֹעֶלֶת בְּהוֹלָכַת סִילּוּק בָּזִיכִין, אֶלָּא מִפֶּתַח הֵיכָל וְלַחוּץ.

וְאִם תִּמְצֵי לוֹמַר, סָבַר: קְדוּשַּׁת הֵיכָל וְאוּלָם – חֲדָא הִיא; אֵין מַחְשָׁבָה מוֹעֶלֶת אֶלָּא מִפֶּתַח אוּלָם וְלַחוּץ.

וְאִם תִּמְצֵי לוֹמַר תּוֹךְ הַפֶּתַח כְּלִפְנִים; אֵין מַחְשָׁבָה מוֹעֶלֶת אֲפִילּוּ פְּסִיעָה אַחַת, אֶלָּא בִּכְדֵי הוֹשָׁטַת יָדוֹ.

וְאִם תִּמְצֵי לוֹמַר, סָבַר: הוֹלָכָה שֶׁלֹּא בָּרֶגֶל – לֹא שְׁמָהּ הוֹלָכָה; אֵין מַחְשָׁבָה מוֹעֶלֶת כְּלָל.

אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי לְאָמוֹרֵיהּ דְּרַב חִסְדָּא, בְּעִי מִינֵּיהּ מֵרַב חִסְדָּא: הוֹלָכָה בְּזָר – מַהוּ?

אֲמַר לֵיהּ: כְּשֵׁרָה, וּמִקְרָא מְסַיְּיעֵנִי – ״וַיִּשְׁחֲטוּ אֶת הַפֶּסַח, וַיִּזְרְקוּ הַכֹּהֲנִים אֶת הַדָּם מִיָּדָם, וְהַלְוִיִּם מַפְשִׁיטִים״.

מֵתִיב רַב שֵׁשֶׁת: זָר, וְאוֹנֵן,