צַד כָּרֵת לָא פָּרֵיךְ.

אָשָׁם נָמֵי לַיְיתֵי!

אָשָׁם – פָּרֵיךְ: מָה לְהַצַּד הַשָּׁוֶה שֶׁבָּהֶן, שֶׁכֵּן יֶשְׁנָן בְּצִבּוּר כִּבְיָחִיד.

וְאִיבָּעֵית אֵימָא: צַד כָּרֵת נָמֵי פָּרֵיךְ, וּבֶן עַזַּאי גְּמָרָא גְּמִיר לַהּ. וְהָא דְּקָאָמַר רַב הוּנָא קַל וָחוֹמֶר – לֹא אֲמָרָהּ אֶלָּא לְחַדֵּד בָּהּ תַּלְמִידָיו.

מַתְנִי׳ הַפֶּסַח וְהַחַטָּאת שֶׁשְּׁחָטָן שֶׁלֹּא לִשְׁמָן, קִבֵּל וְהִלֵּךְ וְזָרַק שֶׁלֹּא לִשְׁמָן; אוֹ לִשְׁמָן וְשֶׁלֹּא לִשְׁמָן, אוֹ שֶׁלֹּא לִשְׁמָן וְלִשְׁמָן – פְּסוּלִים.

כֵּיצַד לִשְׁמָן וְשֶׁלֹּא לִשְׁמָן? לְשֵׁם פֶּסַח וּלְשֵׁם שְׁלָמִים. שֶׁלֹּא לִשְׁמָן וְלִשְׁמָן? לְשֵׁם שְׁלָמִים וּלְשֵׁם פֶּסַח.

שֶׁהַזֶּבַח נִפְסָל בְּאַרְבָּעָה דְּבָרִים: בִּשְׁחִיטָה, וּבְקִבּוּל, וּבְהִילּוּךְ, וּבִזְרִיקָה.

רַבִּי שִׁמְעוֹן מַכְשִׁיר בְּהִילּוּךְ, שֶׁהָיָה אוֹמֵר: אִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא בִּשְׁחִיטָה וְשֶׁלֹּא בְּקַבָּלָה וְשֶׁלֹּא בִּזְרִיקָה, אֲבָל אֶפְשָׁר בְּלֹא הִילּוּךְ – שׁוֹחֵט בְּצַד הַמִּזְבֵּחַ וְזוֹרֵק.

רַבִּי אֶלְיעָזָר אוֹמֵר: הַמְהַלֵּךְ בִּמְקוֹם שֶׁהוּא צָרִיךְ לְהַלֵּךְ – מַחְשָׁבָה פּוֹסֶלֶת; בִּמְקוֹם שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לְהַלֵּךְ – אֵין מַחְשָׁבָה פּוֹסֶלֶת.

גְּמָ׳ וְקַבָּלָה מִי פָּסְלָה?!

וְהָתַנְיָא: ״וְהִקְרִיבוּ״ – זוֹ קַבָּלַת הַדָּם. אַתָּה אוֹמֵר קַבָּלַת הַדָּם, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא זְרִיקָה? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר ״וְזָרְקוּ״ – הֲרֵי זְרִיקָה אָמוּר; הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּים ״וְהִקְרִיבוּ״? זוֹ קַבָּלַת הַדָּם. ״בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים״ – שֶׁתְּהֵא בְּכֹהֵן כָּשֵׁר וּבִכְלִי שָׁרֵת.

אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא: מִנַּיִן לְקַבָּלָה שֶׁלֹּא תְּהֵא אֶלָּא בְּכֹהֵן כָּשֵׁר וּבִכְלִי שָׁרֵת? נֶאֱמַר כָּאן: ״בְּנֵי אַהֲרֹן״, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן: ״אֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים הַמְּשֻׁחִים״; מָה לְהַלָּן – בְּכֹהֵן כָּשֵׁר וּבִכְלִי שָׁרֵת, אַף כָּאן – בְּכֹהֵן כָּשֵׁר וּבִכְלִי שָׁרֵת.

אָמַר רַבִּי טַרְפוֹן: אֲקַפֵּחַ אֶת בָּנַיי, אִם לֹא שָׁמַעְתִּי לְהַבְחִין הֶפְרֵשׁ בֵּין קַבָּלָה לִזְרִיקָה. וְאֵין לִי לְפָרֵשׁ.

אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא, אֲנִי אֲפָרֵשׁ: קַבָּלָה – לֹא עָשָׂה בָּהּ מַחְשָׁבָה כְּמַעֲשֶׂה, זְרִיקָה – עָשָׂה בָּהּ מַחְשָׁבָה כְּמַעֲשֶׂה. קִבְּלוֹ בַּחוּץ – אֵינוֹ חַיָּיב כָּרֵת, זְרָקוֹ בַּחוּץ – עָנוּשׁ כָּרֵת. קִבְּלוּהוּ פְּסוּלִין – אֵין חַיָּיבִין עָלָיו, זְרָקוּהוּ פְּסוּלִין – חַיָּיבִין עָלָיו.

אָמַר לוֹ רַבִּי טַרְפוֹן: הָעֲבוֹדָה אִם הִטֵּיתָ יָמִין וּשְׂמֹאל! אֲנִי שָׁמַעְתִּי וְאֵין לִי לְפָרֵשׁ, אַתָּה דּוֹרֵשׁ וּמַסְכִּים לַשְּׁמוּעָה! בַּלָּשׁוֹן הַזֶּה אָמַר לוֹ: עֲקִיבָא, כׇּל הַפּוֹרֵשׁ מִמְּךָ כְּפוֹרֵשׁ מֵחַיָּיו.

אָמַר רָבָא: לָא קַשְׁיָא; כָּאן בְּמַחְשֶׁבֶת פִּיגּוּל, כָּאן בְּמַחְשֶׁבֶת שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ.

דַּיְקָא נָמֵי, דְּקָתָנֵי ״שֶׁהַזֶּבַח נִפְסָל״, וְלָא קָתָנֵי ״מִתְפַּגֵּל״; שְׁמַע מִינַּהּ.

וּמַחְשֶׁבֶת פִּיגּוּל לָא פָּסְלָה בְּקַבָּלָה?!

וְהָתַנְיָא: יָכוֹל לֹא תְּהֵא מַחְשָׁבָה מוֹעֶלֶת אֶלָּא בִּזְרִיקָה בִּלְבָד; מִנַּיִן לְרַבּוֹת שְׁחִיטָה וְקַבָּלָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְאִם הֵאָכֹל יֵאָכֵל מִבְּשַׂר זֶבַח שְׁלָמָיו (פִּיגּוּל הוּא) בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי לֹא יֵרָצֶה״ – בִּדְבָרִים הַמְּבִיאִין לִידֵי אֲכִילָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר.

יָכוֹל שֶׁאֲנִי מְרַבֶּה אַף שְׁפִיכַת שִׁירַיִים וְהַקְטָרַת אֵימוּרִין?

תַּלְמוּד לוֹמַר: ״בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי לֹא יֵרָצֶה, הַמַּקְרִיב אוֹתוֹ לֹא יֵחָשֵׁב״ – זְרִיקָה בַּכְּלָל הָיְתָה, וְלָמָּה יָצְתָה? לְהַקִּישׁ אֵלֶיהָ. לוֹמַר לְךָ: מָה זְרִיקָה מְיוּחֶדֶת – שֶׁהִיא עֲבוֹדָה (וּמְכַפֶּרֶת), וּמְעַכֶּבֶת כַּפָּרָה; אַף כׇּל – עֲבוֹדָה, וּמְעַכֶּבֶת כַּפָּרָה. יָצְאוּ שְׁפִיכַת שִׁירַיִים וְהַקְטָרַת אֵימוּרִין – שֶׁאֵין מְעַכְּבִין אֶת הַכַּפָּרָה.