Zevachim · 11a
זבחים · דף יא ע"א
עוֹלָה שֶׁהִיא כָּלִיל, נִכְנַס דָּמָהּ לִפְנִים כְּשֵׁרָה; אָשָׁם שֶׁאֵינוֹ כָּלִיל, לֹא כׇּל שֶׁכֵּן?!
מָה לְעוֹלָה, שֶׁכֵּן אֵינָהּ מְכַפֶּרֶת!
מִנְחַת חוֹטֵא תּוֹכִיחַ.
וְלֵימָא: חַטַּאת הָעוֹף תּוֹכִיחַ! חַטַּאת הָעוֹף – בַּעְיָא דְּרַבִּי אָבִין הִיא.
וְלִפְרוֹךְ: מָה לְמִנְחַת חוֹטֵא, שֶׁכֵּן אֵינָהּ מִין זֶבַח!
עוֹלָה תּוֹכִיחַ. וְחָזַר הַדִּין; לֹא רְאִי זֶה כִרְאִי זֶה, וְלֹא רְאִי זֶה כִּרְאִי זֶה; הַצַּד הַשָּׁוֶה שֶׁבָּהֶן: שֶׁהֵן קׇדְשֵׁי קָדָשִׁים, וְנִכְנַס (דָּמָן) לִפְנִים – כְּשֵׁרִין; אַף אֲנִי אָבִיא אָשָׁם – שֶׁהוּא קוֹדֶשׁ קֳדָשִׁים, וְנִכְנַס דָּמוֹ לִפְנִים – כָּשֵׁר.
אֲמַר לֵיהּ רָבָא מִבַּרְנִישׁ לְרַב אָשֵׁי: וְלִפְרוֹךְ, מָה לְהַצַּד הַשָּׁוֶה שֶׁבָּהֶן – שֶׁכֵּן אֵין לָהֶן קִצְבָה; תֹּאמַר בְּאָשָׁם – שֶׁיֵּשׁ לוֹ קִצְבָה?!
אֶלָּא הַיְינוּ טַעְמַיְיהוּ דְּרַבָּנַן, דְּאָמַר קְרָא: ״דָּמָהּ״ – דָּמָהּ שֶׁל זוֹ, וְלָא דָּמָהּ שֶׁל אַחֵר.
וְאִידַּךְ – ״דָּמָהּ״ וְלֹא בְּשָׂרָהּ.
וְאִידָּךְ – ״דָּם״–״דָּמָהּ״.
וְאִידַּךְ – ״דָּם״–״דָּמָהּ״ לָא דָּרֵישׁ.
בִּשְׁלָמָא לְרַבָּנַן, דְּאָמְרִי: אָשָׁם שֶׁשְּׁחָטוֹ שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ – כָּשֵׁר; הַיְינוּ דְּאִיתַּקַּשׁ מִנְחָה לְחַטָּאת, מִנְחָה לְאָשָׁם.
דְּתַנְיָא, רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: ״קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הִוא כַּחַטָּאת וְכָאָשָׁם״ – מִנְחַת חוֹטֵא הֲרֵי הִיא כְּחַטָּאת, לְפִיכָךְ קְמָצָהּ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ, פְּסוּלָה; מִנְחַת נְדָבָה הֲרֵי הִיא כְּאָשָׁם, לְפִיכָךְ קְמָצָהּ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ, כְּשֵׁרָה.
אֶלָּא לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר – לְמַאי הִלְכְתָא אִיתַּקַּשׁ מִנְחָה לְחַטָּאת וּמִנְחָה לְאָשָׁם?
לְכִי אִידַּךְ דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן, דִּתְנַן: שֶׁלֹּא בִּכְלֵי שָׁרֵת – פְּסוּלָה. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן מַכְשִׁיר.
וְאָמַר רַב יְהוּדָה בְּרֵיהּ דְּרַבִּי חִיָּיא: מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן? אָמַר קְרָא: ״קֹדֶשׁ קֳדָשִׁים הִוא כַּחַטָּאת וּכְאָשָׁם״ – בָּא לְעוֹבְדָהּ בַּיָּד, עוֹבְדָהּ בַּיָּמִין כַּחַטָּאת; בִּכְלִי, עוֹבְדָהּ בִּשְׂמֹאל כָּאָשָׁם.
וְרַבִּי שִׁמְעוֹן – הַאי קְרָא מַפֵּיק לֵיהּ לְהָכִי וּמַפֵּיק לֵיהּ לְהָכִי?!
עִיקָּר קְרָא – לְכִדְרַב יְהוּדָה בְּרֵיהּ דְּרַבִּי חִיָּיא הוּא דַּאֲתָא; וּמִנְחַת חוֹטֵא דִּפְסוּלָה שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ [– טַעְמָא אַחֲרִינָא הוּא]: חַטָּאת טַעְמָא מַאי – דִּכְתִיב בַּהּ ״הִיא״; מִנְחַת חוֹטֵא נָמֵי כְּתִיב בַּהּ ״הִיא״.
וּלְרַבָּנַן, לְמַאי הִלְכְתָא אִיתַּקַּשׁ אָשָׁם לְחַטָּאת? לוֹמַר לָךְ: מָה חַטָּאת טְעוּנָה סְמִיכָה, אַף אָשָׁם טָעוּן סְמִיכָה.
יוֹסֵף בֶּן חוֹנִי אוֹמֵר: הַנִּשְׁחָטִין כּוּ׳. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: יוֹסֵף בֶּן חוֹנִי וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר, אָמְרוּ דָּבָר אֶחָד.
רַבָּה אָמַר: בַּאֲחֵרִים לְשֵׁם חַטָּאת פְּלִיגִי.
דְּתַנְיָא: הַפֶּסַח שֶׁעִבְּרָה שְׁנָתוֹ, וּשְׁחָטוֹ בִּזְמַנּוֹ לִשְׁמוֹ; וְכֵן הַשּׁוֹחֵט אֲחֵרִים לְשֵׁם פֶּסַח בִּזְמַנּוֹ – רַבִּי אֱלִיעֶזֶר פּוֹסֵל, וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ מַכְשִׁיר.
אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: אִם בִּשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה, שֶׁאֵינוֹ כָּשֵׁר לִשְׁמוֹ – אֲחֵרִים כְּשֵׁרִים לִשְׁמוֹ; בִּזְמַנּוֹ שֶׁהוּא כָּשֵׁר לִשְׁמוֹ – אֵינוֹ דִּין שֶׁיִּכְשְׁרוּ אֲחֵרִים לִשְׁמוֹ?!
אָמַר לוֹ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, אוֹ חִילּוּף הַדְּבָרִים: וּמָה אִם בִּשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה, שֶׁאֵינוֹ כָּשֵׁר לִשְׁמוֹ – כָּשֵׁר הוּא לְשֵׁם אֲחֵרִים; בִּזְמַנּוֹ, שֶׁהוּא כָּשֵׁר לִשְׁמוֹ – אֵינוֹ דִּין שֶׁיּוּכְשַׁר לְשֵׁם אֲחֵרִים?! וְיוּכְשַׁר פֶּסַח בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ!
וְכָךְ אַתָּה אוֹמֵר?! מָה לִי הוּכְשְׁרוּ אֲחֵרִים בִּשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה לִשְׁמוֹ – שֶׁכֵּן הוּא כָּשֵׁר לְשֵׁם אֲחֵרִים; וְיוּכְשְׁרוּ אֲחֵרִים בִּזְמַנּוֹ לִשְׁמוֹ – שֶׁכֵּן הוּא פָּסוּל לְשֵׁם אֲחֵרִים?!
אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: אִם כֵּן, הוֹרַעְתָּה כֹּחַ פֶּסַח, וְנָתַתָּ כֹּחַ בִּשְׁלָמִים.
חָזַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְדָנוֹ דִּין אַחֵר: מָצִינוּ מוֹתַר פֶּסַח בָּא שְׁלָמִים, וְאֵין מוֹתַר שְׁלָמִים בָּא פֶּסַח.
וּמָה פֶּסַח, שֶׁמּוֹתָרוֹ בָּא שְׁלָמִים – שְׁחָטוֹ בִּזְמַנּוֹ לְשׁוּם שְׁלָמִים, פָּסוּל; שְׁלָמִים, שֶׁאֵין מוֹתָרָן בָּא פֶּסַח – אִם שְׁחָטָם לְשֵׁם פֶּסַח בִּזְמַנּוֹ, אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּהוּ פְּסוּלִין?!