Zevachim · 110a
זבחים · דף קי ע"א
בְּמָנָא. מָר סָבַר: קְבִיעוּת מָנָא מִילְּתָא הִיא, וּמָר סָבַר: לָאו מִילְּתָא הִיא.
אָמַר רָבָא: הַשְׁתָּא לְמַאן דְּאָמַר קְבִיעוּתָא דְּמָנָא וְלָא כְּלוּם הוּא – קָבַע שִׁשָּׁה לְפַר, וּמָשַׁךְ מֵהֶן אַרְבָּעָה וְהִקְרִיבָן בַּחוּץ – חַיָּיב; שֶׁרְאוּיִין לְאַיִל.
קָבַע אַרְבָּעָה לְאַיִל, וּמָשַׁךְ מֵהֶן שְׁלֹשָׁה וְהִקְרִיבָן בַּחוּץ – חַיָּיב, שֶׁרְאוּיִין לְכֶבֶשׂ.
חָסְרוּ כׇּל שֶׁהוּא, וְהִקְרִיבָן בַּחוּץ – פָּטוּר.
רַב אָשֵׁי אָמַר: נִיסּוּךְ מֵהַקְטָרָה לָא יָלְפִי רַבָּנַן.
אַף עַל גַּב דְּחוּץ מֵחוּץ, לָא יָלְפִי. הַקְטָרָה מֵהַקְטָרָה יָלְפִי, אַף עַל גַּב דְּחוּץ מִפְּנִים.
וְכוּלָּן שֶׁחָסְרוּ. אִיבַּעְיָא לְהוּ: חֶסְרוֹן דְּחוּץ, שְׁמֵיהּ חֶסְרוֹן אוֹ לָא שְׁמֵיהּ חֶסְרוֹן?
מִי אָמְרִינַן: כֵּיוָן דִּנְפַק – אִיפַּסְלוּ לְהוּ, מָה לִי חָסֵר מָה לִי יָתֵר; אוֹ דִילְמָא, יוֹצֵא דְּאִיתֵיהּ בְּעֵינֵיהּ – אִין, דְּלֵיתֵיהּ בְּעֵינֵיהּ – לָא?
אָמַר אַבָּיֵי, תָּא שְׁמַע: רַבִּי אֱלִיעֶזֶר פּוֹטֵר עַד שֶׁיַּקְרִיב אֶת כּוּלָּן.
אֲמַר לֵיהּ רַבָּה בַּר רַב חָנָן לְאַבָּיֵי: מִדְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר פָּשֵׁיט מָר?!
אֲמַר לֵיהּ, בְּפֵירוּשׁ שְׁמִיעַ לִי מִינֵּיהּ דְּרַב: עַד כָּאן לָא פְּלִיגִי רַבָּנַן עֲלֵיהּ דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר– אֶלָּא דְּאִיתֵיהּ בְּעֵינֵיהּ; אֲבָל בְּחֶסְרוֹן – מוֹדוּ לֵיהּ. לָאו דַּחֲסַר בַּחוּץ? לָא, דַּחֲסַר בִּפְנִים.
תָּא שְׁמַע: וְכוּלָּן שֶׁחָסְרוּ וְהִקְרִיבָן בַּחוּץ – פָּטוּר. לָאו דַּחֲסַר בַּחוּץ? לָא, דַּחֲסַר בִּפְנִים.
הַמַּקְרִיב קָדָשִׁים. אַמַּאי? וְהָאִיכָּא חֲצִיצָה!
אָמַר שְׁמוּאֵל: כְּשֶׁהֲפָכָן.
וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: אֲפִילּוּ תֵּימָא שֶׁלֹּא הֲפָכָן; וְהָא מַנִּי – רַבִּי שִׁמְעוֹן הִיא, דְּאָמַר: אֲפִילּוּ הֶעֱלָה עַל הַסֶּלַע – חַיָּיב.
רַב אָמַר: מִין בְּמִינוֹ אֵינוֹ חוֹצֵץ.
מַתְנִי׳ מִנְחָה שֶׁלֹּא נִקְמְצָה, וְהִקְרִיבָהּ בַּחוּץ – פָּטוּר. קְמָצָהּ, וְחָזַר קוּמְצָהּ לְתוֹכָהּ, וְהִקְרִיבוֹ בַּחוּץ – חַיָּיב.
גְּמָ׳ וְאַמַּאי? (לִיבַטְּלִי) [לִיבַטְּלוּ] שִׁירַיִם לְקוֹמֶץ!
אָמַר רַבִּי זֵירָא: נֶאֶמְרָה הַקְטָרָה בַּקּוֹמֶץ, וְנֶאֶמְרָה הַקְטָרָה בַּשִּׁירַיִם; מָה הַקְטָרַת קוֹמֶץ – אֵין קוֹמֶץ מְבַטֵּל חֲבֵירוֹ, אַף הַקְטָרַת שִׁירַיִם – אֵין שִׁירַיִם מְבַטְּלִין קוֹמֶץ.
מַתְנִי׳ הַקּוֹמֶץ וְהַלְּבוֹנָה, שֶׁהִקְרִיב אֶת אֶחָד מֵהֶן בַּחוּץ – חַיָּיב. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר פּוֹטֵר עַד שֶׁיַּקְרִיב אֶת הַשֵּׁנִי. אֶחָד בִּפְנִים וְאֶחָד בַּחוּץ – חַיָּיב.
שְׁנֵי בְּזִיכֵי לְבוֹנָה, שֶׁהִקְרִיב אֶת אֶחָד מֵהֶם בַּחוּץ – חַיָּיב. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר פּוֹטֵר, עַד שֶׁיַּקְרִיב אֶת הַשֵּׁנִי. אֶחָד בִּפְנִים וְאֶחָד בַּחוּץ – חַיָּיב.
גְּמָ׳ בָּעֵי רַבִּי יִצְחָק נַפָּחָא: קוֹמֶץ, מַהוּ שֶׁיַּתִּיר כְּנֶגְדּוֹ בַּשִּׁירַיִם? מִישְׁרָא שָׁרֵי, אוֹ (קלושי) [אִקְּלוֹשֵׁי] מִיקְּלֵשׁ?
אַלִּיבָּא דְּמַאן? אִי אַלִּיבָּא דְּרַבִּי מֵאִיר, דְּאָמַר: מְפַגְּלִין בַּחֲצִי מַתִּיר – מִישְׁרֵא שָׁרֵי!
אִי אַלִּיבָּא דְּרַבָּנַן, דְּאָמְרִי: אֵין מְפַגְּלִין בַּחֲצִי מַתִּיר – לָא מִישְׁרָא שָׁרֵי, וְלָא [אִקְּלוֹשֵׁי] מִקְּלֵשׁ (קָלֵישׁ)!
אֶלָּא אַלִּיבָּא דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר? רַבִּי אֱלִיעֶזֶר כְּרַבָּנַן סְבִירָא לֵיהּ, דְּאָמַר: אֵין מְפַגְּלִין בַּחֲצִי מַתִּיר!
אֶלָּא אַלִּיבָּא דְּרַבָּנַן דְּהָכָא. מַאי? מִישְׁרָא שָׁרֵי, אוֹ (קָלֵישׁ) [אִקְּלוֹשֵׁי] מִקְּלֵשׁ?
תֵּיקוּ.
מַתְנִי׳ הַזּוֹרֵק מִקְצָת דָּם בַּחוּץ –