עח ע"א

Yevamot · 78a

יבמות · דף עח ע"א

מִצְרִי שֵׁנִי בְּמַאי יִטְהַר? דִּלְמָא דְּאִי עֲבַר וּנְסֵיב. ״דְּאִי״ לָא כְּתִיב קְרָא.

הֲרֵי מַמְזֵר ״דְּאִי״, וְכַתְבֵיהּ קְרָא! ״דְּאִי״ לְאִיסּוּרָא — כְּתַב, ״דְּאִי״ לְהֶיתֵּרָא — לָא כְּתַב.

הֲרֵי מַחֲזִיר גְּרוּשָׁתוֹ, ״דְּאִי״ לְהֶיתֵּרָא וְכַתְבֵיהּ? הָתָם מִשּׁוּם עִיקַּר אִיסּוּרָא הוּא דְּכַתְבֵיהּ.

תָּנוּ רַבָּנַן: אִם נֶאֱמַר ״בָּנִים״, לָמָּה נֶאֱמַר ״דּוֹרוֹת״? וְאִם נֶאֱמַר ״דּוֹרוֹת״, לָמָּה נֶאֱמַר ״בָּנִים״? אִם נֶאֱמַר ״בָּנִים״ וְלֹא נֶאֱמַר ״דּוֹרוֹת״, הָיִיתִי אוֹמֵר: בֵּן רִאשׁוֹן וְשֵׁנִי — אָסוּר, שְׁלִישִׁי — מוּתָּר, לְכָךְ נֶאֱמַר ״דּוֹרוֹת״.

וְאִם נֶאֱמַר ״דּוֹרוֹת״ וְלֹא נֶאֱמַר ״בָּנִים״, הָיִיתִי אוֹמֵר לְאוֹתָן הָעוֹמְדִים עַל הַר סִינַי, לְכָךְ נֶאֱמַר ״בָּנִים״.

״לָהֶם״ — מֵהֶם מְנֵה. ״לָהֶם״ — הַלֵּךְ אַחַר פְּסוּלָן.

וְאִיצְטְרִיךְ לְמִיכְתַּב ״לָהֶם״, וְאִיצְטְרִיךְ לְמִיכְתַּב ״אֲשֶׁר יִוָּלְדוּ״. דְּאִי כְּתַב רַחֲמָנָא ״אֲשֶׁר יִוָּלְדוּ״, הֲוָה אָמֵינָא: מִבְּנֵיהֶם מְנֵה, כְּתַב רַחֲמָנָא ״לָהֶם״. וְאִי כְּתַב רַחֲמָנָא ״לָהֶם״, הֲוָה אָמֵינָא: מִצְרִית מְעוּבֶּרֶת שֶׁנִּתְגַּיְּירָה — הִיא וּבְנָהּ חַד, כְּתַב רַחֲמָנָא ״אֲשֶׁר יִוָּלְדוּ״.

וְאִיצְטְרִיךְ לְמִיכְתַּב ״לָהֶם״ הָכָא, וְאִיצְטְרִיךְ לְמִיכְתַּב ״לוֹ״ גַּבֵּי מַמְזֵר.

דְּאִי כְּתַב רַחֲמָנָא הָכָא, מִשּׁוּם דְּבָא מִטִּיפָּה פְּסוּלָה, אֲבָל מַמְזֵר דְּבָא מִטִּיפָּה כְּשֵׁרָה — אֵימָא לָא.

וְאִי כְּתַב רַחֲמָנָא גַּבֵּי מַמְזֵר, מִשּׁוּם דְּאֵין רָאוּי לָבֹא בַּקָּהָל לְעוֹלָם, אֲבָל הָכָא — אֵימָא לָא, צְרִיכָא.

אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מִצְרִי שֵׁנִי שֶׁנָּשָׂא מִצְרִית רִאשׁוֹנָה — בְּנָהּ שְׁלִישִׁי הָאוֵי. אַלְמָא קָסָבַר בָּתַר דִּידֵיהּ שָׁדֵינַן לֵיהּ,

מֵתִיב רַב יוֹסֵף, רַבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר: יְכוֹלִין מַמְזֵרִים לִיטָּהֵר. כֵּיצַד? מַמְזֵר נָשָׂא שִׁפְחָה — הַוָּלָד עֶבֶד. שִׁחְרְרוֹ — נִמְצָא בֶּן חוֹרִין. אַלְמָא בָּתַר דִּידַהּ שָׁדֵינַן לֵיהּ! שָׁאנֵי הָתָם, דְּאָמַר קְרָא: ״הָאִשָּׁה וִילָדֶיהָ תִּהְיֶה לַאדוֹנֶיהָ״.

מֵתִיב רָבָא, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: מִנְיָמִין גֵּר מִצְרִי הָיָה לִי חָבֵר מִתַּלְמִידֵי רַבִּי עֲקִיבָא, וְאָמַר: אֲנִי מִצְרִי רִאשׁוֹן, וְנָשָׂאתִי מִצְרִית רִאשׁוֹנָה, אַשִּׂיא לִבְנֵי מִצְרִית שְׁנִיָּה, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא בֶּן בְּנִי רָאוּי לָבֹא בַּקָּהָל. וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ בָּתְרֵיהּ דִּידֵיהּ שָׁדֵינַן לֵיהּ — אֲפִילּוּ רִאשׁוֹנָה נָמֵי! הָא אֲמַר לֵיהּ רַבִּי יוֹחָנָן לְתַנָּא: תְּנִי רִאשׁוֹנָה.

כִּי אֲתָא רַב דִּימִי, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מִצְרִי שֵׁנִי שֶׁנָּשָׂא מִצְרִית רִאשׁוֹנָה — בְּנָהּ שֵׁנִי הָוֵי. אַלְמָא בָּתַר אִימֵּיהּ שָׁדֵינַן לֵיהּ.

אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: אֶלָּא הָא דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הִפְרִישׁ חַטָּאת מְעוּבֶּרֶת וְיָלְדָה — רָצָה מִתְכַּפֵּר בָּהּ, רָצָה מִתְכַּפֵּר בִּוְלָדָהּ.

אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא עוּבָּר לָאו יֶרֶךְ אִמּוֹ הוּא — הָוֵה לֵיהּ כְּמַפְרִישׁ שְׁתֵּי חַטָּאוֹת לְאַחְרָיוּת, וְאָמַר רַב אוֹשַׁעְיָא: הִפְרִישׁ שְׁתֵּי חַטָּאוֹת לְאַחְרָיוּת — מִתְכַּפֵּר בְּאַחַת מֵהֶן, וְהַשְּׁנִיָּה תִּרְעֶה.

אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ עוּבָּר יֶרֶךְ אִמּוֹ הוּא, הָוֵה לֵיהּ וְלַד חַטָּאת, וּוְלַד חַטָּאת לְמִיתָה אָזֵיל?

אִישְׁתִּיק. אֲמַר לֵיהּ: דִּלְמָא שָׁאנֵי הָתָם, דִּכְתִיב: ״אֲשֶׁר יִוָּלְדוּ״, הַכָּתוּב תְּלָאוֹ בְּלֵידָה. אֲמַר לֵיהּ: קַרְקַפְנָא, חֲזֵיתֵיהּ לְרֵישָׁךְ בֵּינֵי עַמּוּדֵי כִּי אֲמַר רַבִּי יוֹחָנָן לְהָא שְׁמַעְתָּא.

טַעְמָא דִּכְתִיב ״אֲשֶׁר יִוָּלְדוּ״, הָא בְּעָלְמָא — בָּתַר אֲבוּהּ שָׁדֵינַן לֵיהּ. אֶלָּא הָא דְּאָמַר רָבָא: גּוֹיָה מְעוּבֶּרֶת שֶׁנִּתְגַּיְּירָה — בְּנָהּ אֵין צָרִיךְ טְבִילָה, אַמַּאי אֵין צָרִיךְ טְבִילָה?

וְכִי תֵּימָא מִשּׁוּם דְּרַבִּי יִצְחָק, דְּאָמַר רַבִּי יִצְחָק: דְּבַר תּוֹרָה, רוּבּוֹ וּמַקְפִּיד עָלָיו — חוֹצֵץ, רוּבּוֹ שֶׁאֵינוֹ מַקְפִּיד עָלָיו — אֵינוֹ חוֹצֵץ.

Text: William Davidson Edition - Vocalized Aramaic · CC-BY-NC · Rashi: Beis Seforim (JewishContent.org)