Shabbat · 138a
שבת · דף קלח ע"א
אֶלָּא אָמַר אַבָּיֵי: מִדְּרַבָּנַן הִיא, שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה כְּדֶרֶךְ שֶׁהוּא עוֹשֶׂה בַּחוֹל.
מְנַקֵּיט אַבָּיֵי חוּמְרֵי מַתְנְיָתָא וְתָנֵי: הַגּוֹד וְהַמְשַׁמֶּרֶת, כִּילָּה וְכִסֵּא גַלִּין — לֹא יַעֲשֶׂה, וְאִם עָשָׂה — פָּטוּר אֲבָל אָסוּר. אׇהֳלֵי קְבַע — לֹא יַעֲשֶׂה, וְאִם עָשָׂה — חַיָּיב חַטָּאת. אֲבָל מִטָּה וְכִסֵּא טְרַסְקָל וְאַסְלָא — מוּתָּר לִנְטוֹתָן לְכַתְּחִילָּה.
וְאֵין נוֹתְנִין לַתְּלוּיָה בַּשַּׁבָּת. אִיבַּעְיָא לְהוּ: שִׁימֵּר מַאי? אָמַר רַב כָּהֲנָא: שִׁימֵּר — חַיָּיב חַטָּאת.
מַתְקֵיף לַהּ רַב שֵׁשֶׁת: מִי אִיכָּא מִידֵּי דְּרַבָּנַן מְחַיְּיבִי חַטָּאת, וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר שָׁרֵי לְכַתְּחִילָּה?!
מַתְקֵיף לַהּ רַב יוֹסֵף: אַלְּמָה לָא? הֲרֵי עִיר שֶׁל זָהָב, דְּרַבִּי מֵאִיר מְחַיֵּיב חַטָּאת, וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר שָׁרֵי לְכַתְּחִילָּה.
מַאי הִיא — דְּתַנְיָא: לֹא תֵּצֵא אִשָּׁה בְּעִיר שֶׁל זָהָב, וְאִם יָצְאָה — חַיֶּיבֶת חַטָּאת, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: לֹא תֵּצֵא, וְאִם יָצְאָה פְּטוּרָה. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: יוֹצְאָה אִשָּׁה בְּעִיר שֶׁל זָהָב לְכַתְּחִילָּה.
אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: מִי סָבְרַתְּ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אַדְּרַבִּי מֵאִיר קָאֵי, דְּאָמַר חַיֶּיבֶת חַטָּאת? אַדְּרַבָּנַן קָאֵי, דְּאָמְרִי פָּטוּר אֲבָל אָסוּר, וַאֲמַר לְהוּ אִיהוּ מוּתָּר לְכַתְּחִילָּה.
מִשּׁוּם מַאי מַתְרִינַן בֵּיהּ? רַבָּה אָמַר: מִשּׁוּם בּוֹרֵר. רַבִּי זֵירָא אָמַר: מִשּׁוּם מְרַקֵּד.
אָמַר רַבָּה, כְּווֹתִי דִּידִי מִסְתַּבְּרָא: מָה דַּרְכּוֹ שֶׁל בּוֹרֵר — נוֹטֵל אוֹכֵל וּמַנִּיחַ הַפְּסוֹלֶת, אַף הָכָא נָמֵי: נוֹטֵל אֶת הָאוֹכֵל וּמַנִּיחַ אֶת הַפְּסוֹלֶת.
אָמַר רַבִּי זֵירָא, כְּווֹתִי דִּידִי מִסְתַּבְּרָא: מָה דַּרְכּוֹ שֶׁל מְרַקֵּד — פְּסוֹלֶת מִלְּמַעְלָה וְאוֹכֶל מִלְּמַטָּה, אַף הָכָא נָמֵי: פְּסוֹלֶת מִלְּמַעְלָה וְאוֹכֶל מִלְּמַטָּה.
תָּנֵי רָמֵי בַּר יְחֶזְקֵאל: טַלִּית כְּפוּלָה לֹא יַעֲשֶׂה, וְאִם עָשָׂה — פָּטוּר אֲבָל אָסוּר. הָיָה כָּרוּךְ עָלֶיהָ חוּט אוֹ מְשִׁיחָה — מוּתָּר לִנְטוֹתָהּ לְכַתְּחִילָּה.
בְּעָא מִינֵּיהּ רַב כָּהֲנָא מֵרַב: כִּילָּה מַהוּ? אֲמַר לֵיהּ: אַף מִטָּה אֲסוּרָה. מִטָּה מַהוּ? אֲמַר לֵיהּ: אַף כִּילָּה מוּתֶּרֶת. כִּילָּה וּמִטָּה מַהוּ? אֲמַר לֵיהּ: כִּילָּה אֲסוּרָה וּמִטָּה מוּתֶּרֶת.
וְלָא קַשְׁיָא. הָא דְּקָאָמַר אַף מִטָּה אֲסוּרָה — כִּדְקַרְמֹנָאֵי. הָא דְּקָאֲמַר לֵיהּ אַף כִּילָּה מוּתֶּרֶת — כִּדְרָמֵי בַּר יְחֶזְקֵאל. כִּילָּה אֲסוּרָה וּמִטָּה מוּתֶּרֶת — כִּדְדִידַן.
אָמַר רַב יוֹסֵף: חֲזֵינָא לְהוּ לְכִילֵּי דְּבֵי רַב הוּנָא דְּמֵאוּרְתָּא נְגִידָא וּמִצַּפְרָא חֲבִיטָא רַמְיָא.
אָמַר רַב מִשּׁוּם רַבִּי חִיָּיא: וִילוֹן מוּתָּר לִנְטוֹתוֹ וּמוּתָּר לְפוֹרְקוֹ.
וְאָמַר שְׁמוּאֵל מִשּׁוּם רַבִּי חִיָּיא: