אָמַר רַבִּי יַנַּאי: אֵינוֹ חַיָּיב עַד שֶׁיִּמְסְרֶנּוּ לְכוֹמָרִין, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּמִזַּרְעֲךָ לֹא תִתֵּן לְהַעֲבִיר לַמֹּלֶךְ״.

תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: יָכוֹל הֶעֱבִיר וְלֹא מָסַר יְהֵא חַיָּיב? תַּלְמוּד לוֹמַר ״לֹא תִתֵּן״. מָסַר לַמּוֹלֶךְ וְלֹא הֶעֱבִיר, יָכוֹל יְהֵא חַיָּיב? תַּלְמוּד לוֹמַר ״לְהַעֲבִיר״. מָסַר וְהֶעֱבִיר שֶׁלֹּא לַמּוֹלֶךְ, יָכוֹל יְהֵא חַיָּיב? תַּלְמוּד לוֹמַר ״לַמֹּלֶךְ״.

מָסַר וְהֶעֱבִיר לַמּוֹלֶךְ, וְלֹא בָּאֵשׁ – יָכוֹל יְהֵא חַיָּיב? נֶאֱמַר כָּאן ״לְהַעֲבִיר״, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן ״לֹא יִמָּצֵא בְךָ מַעֲבִיר בְּנוֹ וּבִתּוֹ בָּאֵשׁ״. מָה לְהַלָּן בָּאֵשׁ, אַף כָּאן בָּאֵשׁ. וּמָה כָּאן מוֹלֶךְ, אַף לְהַלָּן מוֹלֶךְ.

אָמַר רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרָבָא: הֶעֱבִיר כׇּל זַרְעוֹ – פָּטוּר, שֶׁנֶּאֱמַר ״מִזַּרְעֲךָ״ – וְלֹא כׇּל זַרְעֲךָ.

בָּעֵי רַב אָשֵׁי: הֶעֱבִירוֹ סוֹמֵא, מַהוּ? יָשֵׁן, מַהוּ? בֶּן בְּנוֹ וּבֶן בִּתּוֹ, מַהוּ?

תִּפְשׁוֹט מִיהָא חֲדָא, דְּתַנְיָא: ״כִּי מִזַּרְעוֹ נָתַן לַמֹּלֶךְ״ – מָה תַּלְמוּד לוֹמַר? לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר ״לֹא יִמָּצֵא בְךָ מַעֲבִיר בְּנוֹ וּבִתּוֹ בָּאֵשׁ״, אֵין לִי אֶלָּא בְּנוֹ וּבִתּוֹ. בֶּן בְּנוֹ וּבֶן בִּתּוֹ מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״בְּתִתּוֹ מִזַּרְעוֹ״.

תַּנָּא פָּתַח בְּ״כִּי מִזַּרְעוֹ״, וְסָלֵיק בְּ״תִתּוֹ מִזַּרְעוֹ״.

דְּרָשָׁה אַחֲרִינָא הוּא: ״זַרְעוֹ״ – אֵין לִי אֶלָּא זֶרַע כָּשֵׁר, זֶרַע פָּסוּל מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר ״בְּתִתּוֹ מִזַּרְעוֹ״.

אָמַר רַב יְהוּדָה: אֵינוֹ חַיָּיב עַד שֶׁיַּעֲבִירֶנּוּ דֶּרֶךְ הַעֲבָרָה. הֵיכִי דָּמֵי? אָמַר אַבָּיֵי: שְׁרָגָא דְּלִיבְנֵי בְּמִצְעֵי, נוּרָא מֵהַאי גִּיסָא וְנוּרָא מֵהַאי גִּיסָא.

רָבָא אָמַר: כְּמַשְׁוַורְתָּא דְּפוּרַיָּא.

תַּנְיָא כְּוָותֵיהּ דְּרָבָא: אֵינוֹ חַיָּיב עַד שֶׁיַּעֲבִירֶנּוּ דֶּרֶךְ עֲבָרָהּ. הֶעֱבִירוֹ בָּרֶגֶל – פָּטוּר.

וְאֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא עַל יוֹצְאֵי יְרֵיכוֹ. הָא כֵּיצַד? בְּנוֹ וּבִתּוֹ – חַיָּיב, אָבִיו וְאִמּוֹ אָחִיו וַאֲחוֹתוֹ – פָּטוּר. הֶעֱבִיר עַצְמוֹ – פָּטוּר, וְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן מְחַיֵּיב.

אֶחָד לַמּוֹלֶךְ, וְאֶחָד לִשְׁאָר עֲבוֹדָה זָרָה – חַיָּיב. רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: לַמּוֹלֶךְ – חַיָּיב, שֶׁלֹּא לַמּוֹלֶךְ – פָּטוּר.

אָמַר עוּלָּא: מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן? אָמַר קְרָא: ״לֹא יִמָּצֵא בְךָ״ – בְּךָ בְּעַצְמְךָ.

וְרַבָּנַן לָא דָּרְשִׁי ״בְּךָ״? וְהָתְנַן: אֲבֵידָתוֹ וַאֲבֵידַת אָבִיו – שֶׁלּוֹ קוֹדֶמֶת. וְאָמְרִינַן: מַאי טַעְמָא? וְאָמַר רַב יְהוּדָה: אָמַר קְרָא ״אֶפֶס כִּי לֹא יִהְיֶה בְּךָ אֶבְיוֹן״ – שֶׁלּוֹ קוֹדֶמֶת לְשֶׁל כׇּל אָדָם.

הָתָם מֵ״אֶפֶס״.

אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא: שָׁלֹשׁ כָּרֵיתוֹת בַּעֲבוֹדָה זָרָה לָמָּה?

אַחַת לִכְדַרְכָּהּ, וְאַחַת לְשֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ, וְאַחַת לַמּוֹלֶךְ.

וּלְמַאן דְּאָמַר מוֹלֶךְ עֲבוֹדָה זָרָה הִיא, כָּרֵת בְּמוֹלֶךְ לְמָה לִי? לְמַעֲבִיר בְּנוֹ שֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ.

וּלְמַאן דְּאָמַר: מְגַדֵּף עֲבוֹדָה זָרָה הִיא, כָּרֵת בִּמְגַדֵּף לְמָה לִי?

לְכִדְתַנְיָא: ״הִכָּרֵת תִּכָּרֵת״. ״הִכָּרֵת״ – בָּעוֹלָם הַזֶּה, ״תִּכָּרֵת״ – לָעוֹלָם הַבָּא, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא.

אָמַר לוֹ רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר ״וְנִכְרְתָה״! וְכִי שְׁלֹשָׁה עוֹלָמִים יֵשׁ? אֶלָּא ״וְנִכְרְתָה״ – בָּעוֹלָם הַזֶּה, ״הִכָּרֵת״ – לָעוֹלָם הַבָּא, ״תִּכָּרֵת״ – דִּבְּרָה תוֹרָה כִלְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם.