שְׁחִיטָתוֹ בַּצָּפוֹן, וְטָעוּן מַתְּנַת בְּהוֹנוֹת, וּסְמִיכָה, וּנְסָכִים, וּתְנוּפָה, וְחָזֶה וָשׁוֹק, וְנֶאֱכָל לְזִכְרֵי כְהוּנָּה לְיוֹם וָלַיְלָה.

וְלֹא הוֹדוּ לוֹ חֲכָמִים לְרַבִּי שִׁמְעוֹן, מִפְּנֵי שֶׁמֵּבִיא קָדָשִׁים לְבֵית הַפְּסוּל!

שְׁמוּאֵל סָבַר לַהּ כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בַּחֲדָא, וּפְלִיג עֲלֵיהּ בַּחֲדָא.

שְׁלֹשָׁה דִּבְרֵי אַגָּדָה: כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר ״כִּי לֹא אֶחְפּוֹץ בְּמוֹת הַמֵּת״, וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר ״כִּי חָפֵץ ה׳ לַהֲמִיתָם״! כָּאן בְּעוֹשִׂין תְּשׁוּבָה, כָּאן בְּשֶׁאֵין עוֹשִׂין תְּשׁוּבָה.

כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר: ״כִּי לֹא יִשָּׂא פָנִים וְלֹא יִקַּח שׁוֹחַד״, וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר: ״יִשָּׂא ה׳ פָּנָיו אֵלֶיךָ״! כָּאן קוֹדֶם גְּזַר דִּין, כָּאן לְאַחַר גְּזַר דִּין.

כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר ״כִּי בָחַר ה׳ בְּצִיּוֹן״, וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר ״כִּי עַל אַפִּי וְעַל חֲמָתִי הָיְתָה הָעִיר הַזֹּאת לְמִן הַיּוֹם אֲשֶׁר בָּנוּ אוֹתָהּ עַד הַיּוֹם הַזֶּה״! כָּאן קוֹדֶם שֶׁנָּשָׂא שְׁלֹמֹה אֶת בַּת פַּרְעֹה, כָּאן לְאַחַר שֶׁנָּשָׂא שְׁלֹמֹה אֶת בַּת פַּרְעֹה.

שְׁלֹשָׁה דִּבְרֵי בּוּרוּת: אִשְׁתּוֹ שֶׁל לוֹט, מַהוּ שֶׁתְּטַמֵּא? אָמַר לָהֶם: מֵת מְטַמֵּא, וְאֵין נְצִיב מֶלַח מְטַמֵּא.

בֶּן שׁוּנַמִּית, מַהוּ שֶׁיְּטַמֵּא? אָמַר לָהֶן: מֵת מְטַמֵּא, וְאֵין חַי מְטַמֵּא.

מֵתִים לֶעָתִיד לָבֹא, צְרִיכִין הַזָּאָה שְׁלִישִׁי וּשְׁבִיעִי אוֹ אֵין צְרִיכִין? אָמַר לָהֶן: לִכְשֶׁיִּחְיוּ נֶחְכַּם לָהֶן. אִיכָּא דְאָמְרִי: לִכְשֶׁיָּבֹא מֹשֶׁה רַבֵּינוּ עִמָּהֶם.

שְׁלֹשָׁה דִּבְרֵי דֶּרֶךְ אֶרֶץ, מָה יַעֲשֶׂה אָדָם וְיֶחְכַּם? אָמַר לָהֶן: יַרְבֶּה בִּישִׁיבָה, וִימַעֵט בִּסְחוֹרָה. אָמְרוּ: הַרְבֵּה עָשׂוּ כֵּן, וְלֹא הוֹעִיל לָהֶם! אֶלָּא יְבַקְּשׁוּ רַחֲמִים מִמִּי שֶׁהַחׇכְמָה שֶׁלּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי ה׳ יִתֵּן חׇכְמָה מִפִּיו דַּעַת וּתְבוּנָה״.

תָּנֵי רַבִּי חִיָּיא: מָשָׁל לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁעָשָׂה סְעוּדָה לַעֲבָדָיו, וּמְשַׁגֵּר לְאוֹהֲבָיו מִמַּה שֶּׁלְּפָנָיו.

מַאי קָא מַשְׁמַע לַן? דְּהָא בְּלָא הָא לָא סַגִּיא.

מָה יַעֲשֶׂה אָדָם וְיִתְעַשֵּׁר? אָמַר לָהֶן: יַרְבֶּה בִּסְחוֹרָה, וְיִשָּׂא וְיִתֵּן בֶּאֱמוּנָה. אָמְרוּ לוֹ: הַרְבֵּה עָשׂוּ כֵּן, וְלֹא הוֹעִילוּ! אֶלָּא יְבַקֵּשׁ רַחֲמִים מִמִּי שֶׁהָעוֹשֶׁר שֶׁלּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לִי הַכֶּסֶף וְלִי הַזָּהָב״.

מַאי קָא מַשְׁמַע לַן, דְּהָא בְּלָא הָא לָא סַגִּי.

מָה יַעֲשֶׂה אָדָם וְיִהְיוּ לוֹ בָּנִים זְכָרִים? אָמַר לָהֶם: יִשָּׂא אִשָּׁה הַהוֹגֶנֶת לוֹ,