תִּסְגֵּי אַיְיתִי לִמְחַר, וִידַע מַאי קָאָמְרָה לֵיהּ, אֲמַר: דּוּדֵי חָסְרַתְּ, טַשְׁטָקֵי חָסְרַתְּ, עַבְדֵי חָסְרַתְּ?

דְּרַשׁ רָבָא: אִשָּׁה חוֹפֶפֶת בְּעֶרֶב שַׁבָּת וְטוֹבֶלֶת בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת. אֲמַר לֵיהּ רַב פָּפָּא לְרָבָא: וְהָא שְׁלַח רָבִין בְּאִגַּרְתֵּיהּ ״אִשָּׁה לֹא תָּחוֹף בְּעֶרֶב שַׁבָּת וְתִטְבּוֹל בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת״.

וּתְמַהּ עַל עַצְמְךָ: הֵיאַךְ חוֹפֶפֶת בַּיּוֹם וְטוֹבֶלֶת בַּלַּיְלָה, הָא בָּעֵינַן תֵּכֶף לַחֲפִיפָה טְבִילָה, וְלֵיכָּא!

הֲדַר אוֹקִי רָבָא אָמוֹרָא עֲלֵיהּ, וּדְרַשׁ: דְּבָרִים שֶׁאָמַרְתִּי לִפְנֵיכֶם, טָעוּת הֵן בְּיָדִי. בְּרַם כָּךְ אָמְרוּ מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן: אִשָּׁה לֹא תָּחוֹף בְּעֶרֶב שַׁבָּת וְתִטְבּוֹל בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת, וּתְמַהּ עַל עַצְמְךָ: הֵיאַךְ חוֹפֶפֶת בַּיּוֹם וְטוֹבֶלֶת בַּלַּיְלָה? הָא בָּעֵינַן סָמוּךְ לַחֲפִיפָה טְבִילָה, וְלֵיכָּא!

וְהִלְכְתָא: אִשָּׁה חוֹפֶפֶת בַּיּוֹם וְטוֹבֶלֶת בַּלַּיְלָה. וְהִלְכְתָא: אִשָּׁה לֹא תָּחוֹף אֶלָּא בַּלַּיְלָה. (אֶלָּא) קַשְׁיָא הִלְכְתָא אַהִלְכְתָא!

לָא קַשְׁיָא — הָא דְּאֶפְשָׁר, הָא דְּלָא אֶפְשָׁר.

מַתְנִי' נִדָּה שֶׁבָּדְקָה עַצְמָהּ יוֹם שְׁבִיעִי שַׁחֲרִית, וּמָצְאָה טְהוֹרָה, וּבֵין הַשְּׁמָשׁוֹת לֹא הִפְרִישָׁה, וּלְאַחַר יָמִים בָּדְקָה וּמָצְאָה טְמֵאָה — הֲרֵי הִיא בְּחֶזְקַת טְהוֹרָה.

בָּדְקָה עַצְמָהּ בְּיוֹם שְׁבִיעִי שַׁחֲרִית וּמָצְאָה טְמֵאָה, וּבֵין הַשְּׁמָשׁוֹת לֹא הִפְרִישָׁה, וּלְאַחַר זְמַן בָּדְקָה וּמָצְאָה טְהוֹרָה — הֲרֵי זוֹ בְּחֶזְקַת טְמֵאָה.

וּמְטַמְּאָה מֵעֵת לְעֵת, וּמִפְּקִידָה לִפְקִידָה. וְאִם יֵשׁ לָהּ וֶסֶת — דַּיָּה שְׁעָתָהּ.

וְרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: כֹּל שֶׁלֹּא הִפְרִישָׁה בְּטָהֳרָה מִן הַמִּנְחָה וּלְמַעְלָה — הֲרֵי זוֹ בְּחֶזְקַת טְמֵאָה, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֲפִילּוּ בִּשְׁנַיִם לְנִדָּתָהּ בָּדְקָה וּמָצְאָה טְהוֹרָה, וּבֵין הַשְּׁמָשׁוֹת לֹא הִפְרִישָׁה, וּלְאַחַר זְמַן בָּדְקָה וּמָצְאָה טְמֵאָה — הֲרֵי זוֹ בְּחֶזְקַת טְהוֹרָה.

גְּמָ' אִיתְּמַר: רַב אָמַר: זָבָה וַדַּאי, וְלֵוִי אָמַר: זָבָה סָפֵק.

אַהֵיָיא? אִילֵּימָא אַרֵישָׁא — ״הֲרֵי זוֹ בְּחֶזְקַת טְהוֹרָה״ קָתָנֵי!

אֶלָּא אַסֵּיפָא, בִּשְׁלָמָא סְפֵק זָבָה אָמְרִינַן, אֶלָּא זָבָה וַדַּאי נָמֵי? הֲרֵי בָּדְקָה וּמָצְאָה טְהוֹרָה!

אֶלָּא, כִּי אִיתְּמַר דְּרַב וְלֵוִי — שְׁמַעְתָּא בְּאַפֵּי נַפְשַׁהּ אִיתְּמַר: נִדָּה שֶׁבָּדְקָה עַצְמָהּ בְּיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁחֲרִית וּמָצְאָה טְמֵאָה, וּבֵין הַשְּׁמָשׁוֹת לֹא הִפְרִישָׁה, וּלְאַחַר יָמִים בָּדְקָה וּמָצְאָה טְמֵאָה — רַב אָמַר: זָבָה וַדַּאי, וְלֵוִי אָמַר: זָבָה סָפֵק.

רַב אָמַר: זָבָה וַדַּאי, כֵּיוָן דְּמֵעִיקָּרָא נִמְצֵאת טְמֵאָה, וְעַכְשָׁיו נִמְצֵאת טְמֵאָה — טְמֵאָה וַדַּאי. וְלֵוִי אָמַר: סְפֵק זָבָה, אֵימַר פְּסַקָה בֵּינֵי וּבֵינֵי.