סו ע"א

Niddah · 66a

נדה · דף סו ע"א

וְתִנָּשֵׂא לְאַחֵר.

נִיסֵּת לְאַחֵר, וְרָאֲתָה דָּם מֵחֲמַת תַּשְׁמִישׁ — מְשַׁמֶּשֶׁת פַּעַם רִאשׁוֹנָה וּשְׁנִיָּה וּשְׁלִישִׁית, מִכָּאן וְאֵילָךְ לֹא תְּשַׁמֵּשׁ עַד שֶׁתִּתְגָּרֵשׁ וְתִנָּשֵׂא לְאַחֵר. נִיסֵּת לְאַחֵר, וְרָאֲתָה דָּם מֵחֲמַת תַּשְׁמִישׁ — מְשַׁמֶּשֶׁת פַּעַם רִאשׁוֹנָה וּשְׁנִיָּה וּשְׁלִישִׁית, מִכָּאן וְאֵילָךְ לֹא תְּשַׁמֵּשׁ עַד שֶׁתִּבְדּוֹק עַצְמָהּ.

כֵּיצַד בּוֹדֶקֶת אֶת עַצְמָהּ? מְבִיאָה שְׁפוֹפֶרֶת, וּבְתוֹכָהּ מִכְחוֹל, וּמוֹךְ מוּנָּח עַל רֹאשׁוֹ. אִם נִמְצָא דָּם עַל רֹאשׁ הַמּוֹךְ — בְּיָדוּעַ שֶׁמִּן הַמָּקוֹר הוּא בָּא. לֹא נִמְצָא דָּם עַל רֹאשׁוֹ — בְּיָדוּעַ שֶׁמִּן הַצְּדָדִין הוּא בָּא.

וְאִם יֵשׁ לָהּ מַכָּה בְּאוֹתוֹ מָקוֹם — תּוֹלָה בְּמַכָּתָהּ, וְאִם יֵשׁ לָהּ וֶסֶת — תּוֹלָה בְּוִסְתָּהּ.

וְאִם הָיָה דַּם מַכָּתָהּ מְשׁוּנֶּה מִדַּם רְאִיָּיתָהּ — אֵינָהּ תּוֹלָה, וְנֶאֱמֶנֶת אִשָּׁה לוֹמַר ״מַכָּה יֵשׁ לִי בַּמָּקוֹר שֶׁמִּמֶּנָּה דָּם יוֹצֵא״, דִּבְרֵי רַבִּי.

רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: דַּם מַכָּה הַבָּא מִן הַמָּקוֹר — טָמֵא, וְרַבּוֹתֵינוּ הֵעִידוּ עַל דַּם הַמַּכָּה הַבָּא מִן הַמָּקוֹר שֶׁהוּא טָהוֹר.

מַאי בֵּינַיְיהוּ? אָמַר עוּלָּא: מָקוֹר מְקוֹמוֹ טָמֵא אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ.

שְׁפוֹפֶרֶת — (אַפְגּוֹרֵי מַפְגְּרָא) [אַפְסוֹדֵי מַפְסְדָא] לַהּ! אָמַר שְׁמוּאֵל: בִּשְׁפוֹפֶרֶת שֶׁל אֲבָר, וּפִיהָ רָצוּף לְתוֹכָהּ.

אֲמַר לֵיהּ רֵישׁ לָקִישׁ לְרַבִּי יוֹחָנָן: וְתִבְדּוֹק עַצְמָהּ בְּבִיאָה שְׁלִישִׁית שֶׁל בַּעַל הָרִאשׁוֹן? אֲמַר לֵיהּ: לְפִי שֶׁאֵין כׇּל הָאֶצְבָּעוֹת שָׁווֹת.

אֲמַר לֵיהּ: וְתִבְדּוֹק עַצְמָהּ בְּבִיאָה רִאשׁוֹנָה שֶׁל בַּעַל שְׁלִישִׁי? לְפִי שֶׁאֵין כׇּל הַכֹּחוֹת שָׁווֹת.

הָהִיא דַּאֲתַאי לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי, אֲמַר לֵיהּ לְאַבָּדָן: זִיל בַּעֲתַהּ. אֲזַל בַּעֲתַהּ, וְנָפַל מִמֶּנָּה חֲרָרַת דָּם. אָמַר רַבִּי: נִתְרַפְּאָה זֹאת.

הַהִיא אִתְּתָא דַּאֲתַאי לְקַמֵּיהּ דְּמָר שְׁמוּאֵל, אֲמַר לֵיהּ לְרַב דִּימִי בַּר יוֹסֵף: זִיל בַּעֲתַהּ! אֲזַל בַּעֲתַהּ, וְלָא נְפַל (מִמֶּנָּה) [מִינַּהּ] וְלָא מִידֵּי. אָמַר שְׁמוּאֵל: זוֹ מְמַלְּאָה וְנוֹפֶצֶת הִיא, וְכׇל הַמְמַלְּאָה וְנוֹפֶצֶת — אֵין לָהּ תַּקָּנָה.

הָהִיא דַּאֲתַאי לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן, דְּכֹל אֵימַת דַּהֲוָת סָלְקָא מִטְּבִילַת מִצְוָה, הֲוָת קָחָזְיָא דְּמָא. אֲמַר לַהּ: שֶׁמָּא דִּימַת עִירִיךְ עָלְתָה בִּיךְ, לְכִי וְהִבָּעֲלִי לוֹ עַל גַּבֵּי הַנָּהָר.

אִיכָּא דְּאָמַר, אֲמַר לַהּ: תְּגַלִּי לְחַבְרוֹתִיךְ. כִּי הֵיכִי (דתהוו) [דְּתָוְוהָן] עֲלַיךְ לְהָךְ גִּיסָא, נִתְוְוהוּ עֲלַךְ לְהָךְ גִּיסָא. וְאִיכָּא דְּאָמַר, אֲמַר לָהּ: גַּלִּי לְחַבְרוֹתִיךְ, כִּי הֵיכִי דְּלִבְעוֹ עֲלַיךְ רַחֲמִים, דְּתַנְיָא: ״וְטָמֵא טָמֵא יִקְרָא״ — צָרִיךְ לְהוֹדִיעַ צַעֲרוֹ לָרַבִּים, וְרַבִּים מְבַקְּשִׁים עָלָיו רַחֲמִים.

אָמַר רַב יוֹסֵף: הֲוָה עוֹבָדָא בְּפוּמְבְּדִיתָא, וְאִתַּסִּי.

אָמַר רַב יוֹסֵף, אָמַר רַב יְהוּדָה, אָמַר רַב: הִתְקִין רַבִּי בְּשָׂדוֹת, רָאֲתָה יוֹם אֶחָד — תֵּשֵׁב שִׁשָּׁה וְהוּא,

שְׁנַיִם — תֵּשֵׁב שִׁשָּׁה, וְהֵן שְׁלֹשָׁה — תֵּשֵׁב שִׁבְעָה נְקִיִּים.

אָמַר רַבִּי זֵירָא: בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל הֶחֱמִירוּ עַל עַצְמָן, שֶׁאֲפִילּוּ רוֹאוֹת טִפַּת דָּם כְּחַרְדָּל — יוֹשְׁבוֹת עָלֶיהָ שִׁבְעָה נְקִיִּים.

אַדְבְּרֵיהּ רָבָא לְרַב שְׁמוּאֵל, וְדָרֵשׁ: קִשְּׁתָה שְׁנֵי יָמִים, וְלַשְּׁלִישִׁי הִפִּילָה — תֵּשֵׁב שִׁבְעָה נְקִיִּים. קָסָבַר: אֵין קָשָׁוֵי לִנְפָלִים, וְאִי אֶפְשָׁר לִפְתִיחַת הַקֶּבֶר בְּלֹא דָּם.

אֲמַר לֵיהּ רַב פָּפָּא לְרָבָא: מַאי אִרְיָא קִשְּׁתָה שְׁנֵי יָמִים? אֲפִילּוּ מַשֶּׁהוּ בְּעָלְמָא! דְּהָא אָמַר רַבִּי זֵירָא: בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל הֶחֱמִירוּ עַל עַצְמָן, שֶׁאֲפִילּוּ רוֹאוֹת טִפַּת דָּם כְּחַרְדָּל — יוֹשְׁבוֹת עָלֶיהָ שִׁבְעָה נְקִיִּים!

אֲמַר לֵיהּ רבא: אָמֵינָא לָךְ אִיסּוּרָא, וְאַתְּ אָמְרַתְּ מִנְהָגָא?! הֵיכָא דְּאַחְמוּר — אַחְמוּר, הֵיכָא דְּלָא אַחְמוּר — לָא אַחְמוּר.

(תְּבָעוּהָ, נֶתֶר, בְּחַמִּין, לִטְבוּל, קְמָטִים, עַל גַּבֵּי, נָמָל — סִימָן). אָמַר רָבָא: תְּבָעוּהָ לִינָּשֵׂא וְנִתְפַּיְּיסָה — צְרִיכָה שֶׁתֵּשֵׁב שִׁבְעָה נְקִיִּים.

רָבִינָא אֶיעְסֹק לֵיהּ לִבְרֵיהּ בֵּי רַב חֲנִינָא, אֲמַר לֵיהּ: סָבַר לֵיהּ מָר לְמִכְתַּב כְּתוּבָה לְאַרְבָּעָה יוֹם? אֲמַר לֵיהּ: אִין. כִּי מְטָא לְאַרְבָּעָה, נְטַר עַד אַרְבְּעָה אַחֲרִינָא, אִיעַכַּב שִׁבְעָה יוֹמֵי בָּתַר הָהוּא יוֹמָא.

אֲמַר לֵיהּ: מַאי הַאי? אֲמַר לֵיהּ: לָא סָבַר לַהּ מָר לְהָא דְּרָבָא, דְּאָמַר רָבָא: תְּבָעוּהָ לִינָּשֵׂא וְנִתְפַּיְּיסָה צְרִיכָה לֵישֵׁב שִׁבְעָה נְקִיִּים? אֲמַר לֵיהּ: אֵימַר דְּאָמַר רָבָא בִּגְדוֹלָה דְּקָחָזְיָא דְּמָא, אֲבָל בִּקְטַנָּה דְּלָא חַזְיָא דְּמָא — מִי אָמַר?

אֲמַר לֵיהּ: בְּפֵירוּשׁ אָמַר רָבָא: לָא שְׁנָא גְּדוֹלָה, לָא שְׁנָא קְטַנָּה. גְּדוֹלָה טַעְמָא מַאי? מִשּׁוּם דְּמֵחֲמָדָא, קְטַנָּה נָמֵי מֵחֲמָדָא.

אָמַר רָבָא: אִשָּׁה

Text: William Davidson Edition - Vocalized Aramaic · CC-BY-NC · Rashi: Beis Seforim (JewishContent.org)