Niddah · 62a
נדה · דף סב ע"א
קִמוֹנְיָא, וְאַשְׁלָג.
הִטְבִּילוֹ וְעָשָׂה עַל גַּבָּיו טְהָרוֹת, הֶעֱבִיר עָלָיו שִׁבְעָה סַמָּנִין וְלֹא עָבַר — הֲרֵי זֶה צֶבַע, הַטְּהָרוֹת טְהוֹרוֹת וְאֵינוֹ צָרִיךְ לְהַטְבִּיל. עָבַר אוֹ שֶׁדֵּהָה — הֲרֵי זֶה כֶּתֶם, וְהַטְּהָרוֹת טְמֵאוֹת וְצָרִיךְ לְהַטְבִּיל.
אֵיזֶהוּ רוֹק תָּפֵל? כֹּל שֶׁלֹּא טָעַם כְּלוּם. מֵי גְרִיסִין — לְעִיסַּת גְּרִיסִין שֶׁל פּוֹל חֲלוּקַת נֶפֶשׁ. מֵי רַגְלַיִם — שֶׁהֶחְמִיצוּ.
וְצָרִיךְ לְכַסְכֵּס שָׁלֹשׁ פְּעָמִים לְכׇל אֶחָד וְאֶחָד, הֶעֱבִירָן שֶׁלֹּא כְּסִדְרָן, אוֹ שֶׁהֶעֱבִיר שִׁבְעָה סַמָּנִין כְּאַחַת — לֹא עָשָׂה וְלֹא כְלוּם.
גְּמָ' תָּנָא: נֶתֶר אֲלֶכְּסַנְדְּרִית, וְלֹא נֶתֶר אַנְטִפַּטְרִית.
בּוֹרִית. אָמַר רַב יְהוּדָה: זֶה אַהֲלָא. וְהָתַנְיָא: הַבּוֹרִית וְהָאָהָל! אֶלָּא מַאי בּוֹרִית? כַּבְרִיתָא.
וּרְמִינְהִי: הוֹסִיפוּ עֲלֵיהֶן הַלְבֵּיצִין, וְהַלְּעוֹנִין, הַבּוֹרִית, וְהָאָהָל. וְאִי בּוֹרִית כַּבְרִיתָא, מִי אִית לֵיהּ שְׁבִיעִית? וְהָתְנַן: זֶה הַכְּלָל: כֹּל שֶׁיֵּשׁ לוֹ עִיקָּר — יֵשׁ לוֹ שְׁבִיעִית, וְכֹל שֶׁאֵין לוֹ עִיקָּר — אֵין לוֹ שְׁבִיעִית! אֶלָּא מַאי בּוֹרִית? אַהֲלָא. וְהָתַנְיָא: הַבּוֹרִית וְהָאָהָל! תְּרֵי גַּוְונֵי אַהֲלָא.
קִמוֹנְיָא. אָמַר רַב יְהוּדָה: שְׁלוֹף דּוֹץ. וְאַשְׁלָג, אָמַר שְׁמוּאֵל: שְׁאֵלְתִּינְהוּ לְנָחוֹתֵי יַמָּא, וַאֲמַרוּ: אַשְׁלָגָא שְׁמֵיהּ, וּמִשְׁתְּכַח בֵּינֵי נִקְבֵי מַרְגָּנִיתָא, וּמַפְּקִי לֵהּ בְּרַמְצָא דְּפַרְזְלָא.
הִטְבִּילוֹ וְעָשָׂה [כּוּ׳]. תָּנוּ רַבָּנַן: הֶעֱבִיר עָלָיו שִׁבְעָה סַמָּנִין וְלֹא עָבַר, צַפּוֹן וְעָבַר — טׇהֳרוֹתָיו טְמֵאוֹת.
צַפּוֹן צֶבַע נָמֵי מְעַבַּר! אֶלָּא, הֶעֱבִיר עָלָיו שִׁשָּׁה סַמָּנִין וְלֹא עָבַר, הֶעֱבִיר עָלָיו צַפּוֹן וְעָבַר — טׇהֳרוֹתָיו טְמֵאוֹת, שֶׁאִם הֶעֱבִיר שְׁבִיעִי מִתְּחִילָּה, שֶׁמָּא עָבַר.
תַּנְיָא אִידַּךְ: הֶעֱבִיר עָלָיו שִׁבְעָה סַמָּנִין וְלֹא עָבַר, שְׁנָאָן וְעָבַר — טׇהֳרוֹתָיו טְהוֹרוֹת.
אָמַר רַבִּי זֵירָא: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא הַטְּהָרוֹת שֶׁנַּעֲשׂוּ בֵּין תִּכְבּוֹסֶת רִאשׁוֹנָה לַשְּׁנִיָּה, אֲבָל טְהָרוֹת שֶׁנַּעֲשׂוּ אַחַר תִּכְבּוֹסֶת שְׁנִיָּה — טׇהֳרוֹתָיו טְמֵאוֹת, שֶׁהֲרֵי הִקְפִּיד עָלָיו וְעָבַר.