Niddah · 39a
נדה · דף לט ע"א
יָשְׁבָה לָהּ וְלֹא בָּדְקָה, שָׁגְגָה, נֶאֶנְסָה, הֵזִידָה וְלֹא בָּדְקָה — טְהוֹרָה.
הִגִּיעַ שְׁעַת וִסְתָּהּ, וְלֹא בָּדְקָה — הֲרֵי זוֹ טְמֵאָה. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: אִם הָיְתָה בְּמַחֲבֵא, וְהִגִּיעַ שְׁעַת וִסְתָּהּ, וְלֹא בָּדְקָה — הֲרֵי זוֹ טְהוֹרָה, מִפְּנֵי שֶׁחֲרָדָה מְסַלֶּקֶת אֶת הַדָּמִים.
אֲבָל יְמֵי הַזָּב וְהַזָּבָה, וְשׁוֹמֶרֶת יוֹם כְּנֶגֶד יוֹם — הֲרֵי אֵלּוּ בְּחֶזְקַת טוּמְאָה.
גְּמָ' לְמַאי הִלְכְתָא? אָמַר רַב יְהוּדָה: לוֹמַר שֶׁאֵינָהּ צְרִיכָה בְּדִיקָה. וְהָא מִדְּקָתָנֵי סֵיפָא: ״יָשְׁבָה וְלֹא בָּדְקָה״ — מִכְּלָל דִּלְכַתְּחִלָּה בָּעֲיָא בְּדִיקָה!
סֵיפָא אֲתָאן לִימֵי נִדָּה, וְהָכִי קָאָמַר: כׇּל אַחַד עָשָׂר בְּחֶזְקַת טׇהֳרָה, וְלָא בָּעֲיָא בְּדִיקָה, אֲבָל בִּימֵי נִדָּתָהּ — בָּעֲיָא בְּדִיקָה. יָשְׁבָה וְלֹא בָּדְקָה, שָׁגְגָה, נֶאֶנְסָה, הֵזִידָה וְלֹא בָּדְקָה — טְהוֹרָה.
רַב חִסְדָּא אָמַר: לָא צְרִיכָא אֶלָּא לְרַבִּי מֵאִיר, דְּאָמַר: אִשָּׁה שֶׁאֵין לָהּ וֶסֶת אֲסוּרָה לְשַׁמֵּשׁ. הָנֵי מִילֵּי בִּימֵי נִדָּתָהּ, אֲבָל בִּימֵי זִיבָתָהּ בְּחֶזְקַת טׇהֳרָה קָיְימָא.
אִי הָכִי, אַמַּאי אָמַר רַבִּי מֵאִיר: יוֹצִיא וְלֹא יַחְזִיר עוֹלָמִית? דִּלְמָא אָתְיָא לְקַלְקוֹלֵאּ בִּימֵי נִדָּה.
הָא מִדְּקָתָנֵי סֵיפָא: ״הִגִּיעַ שְׁעַת וִסְתָּהּ וְלֹא בָּדְקָה״ — מִכְּלָל דִּבְאִשָּׁה שֶׁיֵּשׁ לָהּ וֶסֶת עָסְקִינַן! חַסּוֹרֵי מִחַסְּרָא וְהָכִי קָתָנֵי: כׇּל אַחַד עָשָׂר בְּחֶזְקַת טׇהֳרָה, וְשַׁרְיָא לְבַעְלָהּ, וּבִימֵי נִדָּה אֲסוּרָה.
בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים? בְּאִשָּׁה שֶׁאֵין לָהּ וֶסֶת, אֲבָל יֵשׁ לָהּ וֶסֶת מוּתֶּרֶת, וּצְרִיכָה בְּדִיקָה. יָשְׁבָה וְלֹא בָּדְקָה, שָׁגְגָה, נֶאֶנְסָה, הֵזִידָה וְלֹא בָּדְקָה — טְהוֹרָה. הִגִּיעַ שְׁעַת וִסְתָּהּ וְלֹא בָּדְקָה — טְמֵאָה.
הָא מִדְּסֵיפָא רַבִּי מֵאִיר, רֵישָׁא לָאו רַבִּי מֵאִיר! כּוּלַּהּ רַבִּי מֵאִיר הִיא, וְהָכִי קָאָמַר: אִם לֹא הָיְתָה בְּמַחֲבֵא וְהִגִּיעַ שְׁעַת וִסְתָּהּ וְלֹא בָּדְקָה — טְמֵאָה, שֶׁרַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: אִם הָיְתָה בְּמַחֲבֵא וְהִגִּיעַ שְׁעַת וִסְתָּהּ וְלֹא בָּדְקָה — טְהוֹרָה, שֶׁחֲרָדָה מְסַלֶּקֶת אֶת הַדָּמִים.
רָבָא אָמַר: לוֹמַר שֶׁאֵינָהּ מְטַמְּאָה מֵעֵת לְעֵת.
מֵיתִיבִי: הַנִּדָּה, וְהַזָּבָה, וְהַשּׁוֹמֶרֶת יוֹם כְּנֶגֶד יוֹם, וְהַיּוֹלֶדֶת — כּוּלָּן מְטַמְּאוֹת מֵעֵת לְעֵת. תְּיוּבְתָּא!
רַב הוּנָא בַּר חִיָּיא אָמַר שְׁמוּאֵל: לוֹמַר שֶׁאֵינָהּ קוֹבַעַת לָהּ וֶסֶת בְּתוֹךְ יְמֵי זִיבָתָהּ. אָמַר רַב יוֹסֵף: לָא שְׁמִיעַ לִי הָא שְׁמַעְתְּתָא.
אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: אַתְּ אֲמַרְתְּ נִיהֲלַן, וְאַהָא אֲמַרְתְּ לַן: הָיְתָה לְמוּדָה לִהְיוֹת רוֹאָה יוֹם חֲמִשָּׁה עָשָׂר (יוֹם), וְשִׁינְּתָה לְיוֹם עֶשְׂרִים — זֶה וָזֶה אֲסוּרִין לְשַׁמֵּשׁ. שִׁינְּתָה פַּעֲמַיִם לְיוֹם עֶשְׂרִים — זֶה וָזֶה אֲסוּרִין.
וַאֲמַרְתְּ לַן עֲלַהּ, אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: לָא שְׁנָא אֶלָּא חֲמִשָּׁה עָשָׂר לִטְבִילָתָהּ, שֶׁהֵן עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם לִרְאִיָּתָהּ, דְּהָתָם בִּימֵי נִדָּתָהּ קָאֵי לַהּ, אֲבָל חֲמִשָּׁה עָשָׂר לִרְאִיָּתָהּ, דְּבִימֵי זִיבָתָהּ קָאֵי — לָא קָבְעָה.
אָמַר רַב פָּפָּא: אַמְרִיתַהּ לִשְׁמַעְתָּא קַמֵּיהּ רַב יְהוּדָה מִדִּסְקַרְתָּא, מִקְבָּע לָא קָבְעָה, מֵיחָשׁ מַהוּ דְּנֵיחוּשׁ לַהּ?
אִישְׁתִּיק וְלָא אֲמַר לֵיהּ וְלָא מִידֵי. אָמַר רַב פָּפָּא: ״נֶחְזֵי אֲנַן״, הָיְתָה לְמוּדָה לִהְיוֹת רוֹאָה לְיוֹם חֲמִשָּׁה עָשָׂר וְשִׁינְּתָה לְיוֹם עֶשְׂרִים — זֶה וָזֶה אֲסוּרִין.