Niddah · 2b
נדה · דף ב ע"ב
כֵּיוָן דְּמִגּוּפַהּ קָחָזְיָא — לָא אָמְרִינַן אוֹקְמַהּ אַחֶזְקָתַהּ.
וּמַאי שְׁנָא מִמִּקְוֶה? דִּתְנַן: מִקְוֶה שֶׁנִּמְדַּד וְנִמְצָא חָסֵר — כׇּל טְהָרוֹת שֶׁנַּעֲשׂוּ עַל גַּבָּיו לְמַפְרֵעַ, בֵּין בִּרְשׁוּת הָרַבִּים בֵּין בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד — טְמֵאוֹת.
לְשַׁמַּאי קַשְׁיָא לְמַפְרֵעַ.
לְהִלֵּל קַשְׁיָא וַדַּאי, דְּאִילּוּ מֵעֵת לְעֵת שֶׁבְּנִדָּה תּוֹלִין — לֹא אוֹכְלִין וְלֹא שׂוֹרְפִין, וְאִילּוּ הָכָא טוּמְאָה וַדַּאי!
הָתָם, מִשּׁוּם דְּאִיכָּא לְמֵימַר: הַעֲמֵד טָמֵא עַל חֶזְקָתוֹ, וְאֵימָא לֹא טָבַל. אַדְּרַבָּה, הַעֲמֵד מִקְוֶה עַל חֶזְקָתוֹ, וְאֵימָא לֹא חָסַר! הֲרֵי חָסֵר לְפָנֶיךָ!
הָכָא נָמֵי, הֲרֵי דָּם לְפָנֶיךָ! הַשְׁתָּא הוּא דַּחֲזַאי. הָכָא נָמֵי, הַשְׁתָּא הוּא דַּחֲסַר!
הָכִי הַשְׁתָּא? הָתָם אִיכָּא לְמֵימַר: חֲסַר וַאֲתָא, חֲסַר וַאֲתָא. הָכָא מִי אִיכָּא לְמֵימַר: חֲזַאי וַאֲתָא, חֲזַאי וַאֲתָא? וּמַאי קוּשְׁיָא?! דִּלְמָא הַגַּס הַגַּס חֲזֵיתֵיהּ!
הָתָם אִיכָּא תַּרְתֵּי לְרֵיעוּתָא, הָכָא אִיכָּא חֲדָא לְרֵיעוּתָא.
וּמַאי שְׁנָא מֵחָבִית? דִּתְנַן: הָיָה בּוֹדֵק אֶת הֶחָבִית לִהְיוֹת מַפְרִישׁ עָלֶיהָ תְּרוּמָה וְהוֹלֵךְ, וְאַחַר כָּךְ נִמְצָא חוֹמֶץ — כׇּל שְׁלֹשָׁה יָמִים (הָרִאשׁוֹנִים) וַדַּאי,
מִכָּאן וְאֵילָךְ — סָפֵק. קַשְׁיָא לְשַׁמַּאי!
הָתָם, מִשּׁוּם דְּאִיכָּא לְמֵימַר: הַעֲמֵד טֶבֶל עַל חֶזְקָתוֹ, וְאֵימַר לֹא נִתְקַן. אַדְּרַבָּה, הַעֲמֵד יַיִן עַל חֶזְקָתוֹ, וְאֵימַר לֹא הֶחְמִיץ!
הֲרֵי הֶחְמִיץ לְפָנֶיךָ! הָכָא נָמֵי, הֲרֵי דָּם לְפָנֶיךָ! הַשְׁתָּא הוּא דַּחֲזַאי. הָתָם נָמֵי, הַשְׁתָּא הוּא דְּהֶחְמִיץ!
הָכִי הַשְׁתָּא? הָתָם אִיכָּא לְמֵימַר: הֶחְמִיץ וַאֲתָא, הֶחְמִיץ וַאֲתָא. הָכָא מִי אִיכָּא לְמֵימַר: חֲזַאי וַאֲתָא, חֲזַאי וַאֲתָא? וּמַאי קוּשְׁיָא?! דִּלְמָא הַגַּס הַגַּס חֲזֵיתֵיהּ!
הָתָם אִיכָּא תַּרְתֵּי לְרֵיעוּתָא, הָכָא אִיכָּא חֲדָא לְרֵיעוּתָא.
וּרְמִי חָבִית אַמִּקְוֶה: מַאי שְׁנָא הָכָא וַדַּאי, וּמַאי שְׁנָא הָכָא סָפֵק?
אָמַר רַבִּי חֲנִינָא מִסּוּרָא: מַאן תְּנָא חָבִית? רַבִּי שִׁמְעוֹן הִיא, דִּלְגַבֵּי מִקְוֶה נָמֵי סְפֵקָא מְשַׁוֵּי לֵיהּ.
דִּתְנַן: מִקְוֶה שֶׁנִּמְדַּד וְנִמְצָא חָסֵר — כָּל הַטְּהָרוֹת שֶׁנַּעֲשׂוּ עַל גַּבָּיו לְמַפְרֵעַ, בֵּין בִּרְשׁוּת הָרַבִּים בֵּין בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד, טְמֵאוֹת.
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: בִּרְשׁוּת הָרַבִּים טְהוֹרוֹת, בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד תּוֹלִין.