וְטוֹרְדִין אוֹתוֹ, אֶלָּא בּוֹדְקִין אוֹתוֹ בְּשֶׁמֶן — שֶׁהַשֶּׁמֶן רַךְ וּמְצַחְצְחוֹ, וְאֵין רוֹאִין אֶלָּא בַּחַמָּה.

כֵּיצַד בּוֹדְקִין אוֹתוֹ? כֵּיצַד בּוֹדְקִין אוֹתוֹ?! כִּדְאָמְרִינַן! אֶלָּא, בַּמֶּה בּוֹדְקִין אוֹתוֹ לֵידַע אִם זָכָר הוּא אִם נְקֵבָה הִיא?

אַבָּא שָׁאוּל בַּר נַשׁ, וְאָמְרִי לַהּ אַבָּא שָׁאוּל בַּר רֶמֶשׂ, אוֹמֵר: מֵבִיא קֵיסָם שֶׁרֹאשׁוֹ חָלָק, וּמְנַעְנֵעַ בְּאוֹתוֹ מָקוֹם, אִם מְסַכְסֵךְ — בְּיָדוּעַ שֶׁזָּכָר הוּא, וְאִם לָאו — בְּיָדוּעַ שֶׁנְּקֵבָה הִיא.

אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא מִלְּמַטָּה לְמַעְלָה, אֲבָל מִן הַצְּדָדִין — אֵימָא כּוֹתְלֵי בֵּית הָרֶחֶם נִינְהוּ.

אָמַר רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה: תָּנָא, ״אִם הָיְתָה נְקֵבָה — נְדוֹנָה כִּשְׂעוֹרָה סְדוּקָה״. מַתְקֵיף לַהּ רַב נַחְמָן: וְדִילְמָא חוּט שֶׁל בֵּיצִים נִינְהוּ? אָמַר אַבָּיֵי: הַשְׁתָּא בֵּיצִים גּוּפַיְיהוּ לָא יְדִיעִי, חוּט שֶׁל בֵּיצִים יְדִיעַ?

אָמַר רַבִּי עַמְרָם, תָּנָא: שְׁתֵּי יַרְכוֹתָיו כִּשְׁנֵי חוּטִין שֶׁל זְהוֹרִית. וְאָמַר רַבִּי עַמְרָם עֲלַהּ: כְּשֶׁל עֵרֶב. וּשְׁנֵי זְרוֹעוֹתָיו כִּשְׁנֵי חוּטִין שֶׁל זְהוֹרִית, וְאָמַר רַבִּי עַמְרָם עֲלַהּ: כְּשֶׁל שְׁתִי.

אֲמַר לֵיהּ שְׁמוּאֵל לְרַב יְהוּדָה: שִׁינָּנָא, לָא תַּעֲבֵיד עוֹבָדָא עַד שֶׁיַּשְׂעִיר. וּמִי אָמַר שְׁמוּאֵל הָכִי? וְהָאָמַר שְׁמוּאֵל: אַחַת זוֹ וְאַחַת זוֹ חוֹשֶׁשֶׁת!

אָמַר רַב אַמֵּי בַּר שְׁמוּאֵל: לְדִידִי מִפָּרְשָׁא לִי מִינֵּיהּ דְּמָר שְׁמוּאֵל — לָחוֹשׁ חוֹשֶׁשֶׁת, יְמֵי טׇהֳרָה לָא יָהֲבִינַן לַהּ עַד שֶׁיַּשְׂעִיר.

לְמֵימְרָא דִּמְסַפְּקָא לֵיהּ לִשְׁמוּאֵל? וְהָא הָהוּא שְׁפִירָא דַּאֲתָאי לְקַמֵּיהּ דְּמָר שְׁמוּאֵל, אֲמַר: ״הָא בַּר אַרְבְּעִין וְחַד יוֹמָא״, וְחַשֵּׁיב מִיּוֹמָא דְּאָזְלָא לִטְבִילָה עַד הָהוּא יוֹמָא, וְלָא הֲוָה אֶלָּא אַרְבְּעִין יוֹמִין,

וַאֲמַר לְהוּ: הַאי בְּנִדָּה בְּעַל; כַּפְתֵיהּ, וְאוֹדִי! שָׁאנֵי שְׁמוּאֵל, דְּרַב גּוּבְרֵיהּ.

הַמַּפֶּלֶת סַנְדָּל וְכוּ׳. תָּנוּ רַבָּנַן: סַנְדָּל דּוֹמֶה לַדָּג שֶׁל יָם, מִתְּחִלָּתוֹ וָלָד הוּא, אֶלָּא שֶׁנִּרְצַף. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: סַנְדָּל דּוֹמֶה לַלָּשׁוֹן שֶׁל שׁוֹר הַגָּדוֹל. מִשּׁוּם רַבּוֹתֵינוּ הֵעִידוּ: סַנְדָּל צָרִיךְ צוּרַת פָּנִים.

אָמַר רַב יְהוּדָה, אָמַר שְׁמוּאֵל: הֲלָכָה, סַנְדָּל צָרִיךְ צוּרַת פָּנִים. אָמַר רַב אַדָּא, אָמַר רַב יוֹסֵף, אָמַר רַבִּי יִצְחָק: סַנְדָּל צָרִיךְ צוּרַת פָּנִים, וַאֲפִילּוּ מֵאֲחוֹרָיו. מָשָׁל לְאָדָם שֶׁסָּטַר אֶת חֲבֵירוֹ, וְהֶחְזִיר פָּנָיו לַאֲחוֹרָיו.

בִּימֵי רַבִּי יַנַּאי, בִּקְּשׁוּ לְטַהֵר אֶת הַסַּנְדָּל שֶׁאֵין לוֹ צוּרַת פָּנִים. אָמַר לָהֶם רַבִּי יַנַּאי: טִיהַרְתֶּם אֶת הַוְּולָדוֹת!

וְהָתַנְיָא: מִשּׁוּם רַבּוֹתֵינוּ הֵעִידוּ: סַנְדָּל צָרִיךְ צוּרַת פָּנִים! אָמַר רַב בִּיבִי בַּר אַבָּיֵי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מֵעֵדוּתוֹ שֶׁל רַבִּי נְחוּנְיָא נִשְׁנֵית מִשְׁנָה זוֹ. אָמַר רַבִּי זְעֵירָא: זְכָה בַּהּ רַב בִּיבִי בִּשְׁמַעְתֵּיהּ, דַּאֲנָא וְהוּא הֲוֵינָא יָתְבִין קַמֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן כִּי אַמְרַהּ לְהָא שְׁמַעְתָּא, וּקְדַם אִיהוּ וַאֲמַר וּזְכָה בַּהּ.

לָמָּה הִזְכִּירוּ סַנְדָּל, וַהֲלֹא אֵין סַנְדָּל שֶׁאֵין עִמּוֹ וָלָד?

אִי דְּאִתְיְלִידָא נְקֵבָה בַּהֲדֵיהּ — הָכִי נָמֵי, הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן — דְּאִתְיְלִיד זָכָר בַּהֲדֵיהּ.

מַהוּ דְּתֵימָא: הוֹאִיל וְאָמַר רַב יִצְחָק בַּר אַמֵּי, אִשָּׁה מַזְרַעַת תְּחִילָּה — יוֹלֶדֶת זָכָר, אִישׁ מַזְרִיעַ תְּחִלָּה — יוֹלֶדֶת נְקֵבָה, מִדְּהָא זָכָר — הָא נָמֵי זָכָר.

קָא מַשְׁמַע לַן: אֵימָא שְׁנֵיהֶם הִזְרִיעוּ בְּבַת אַחַת, הַאי זָכָר וְהַאי נְקֵבָה.

דָּבָר אַחֵר: שֶׁאִם תֵּלֵד נְקֵבָה לִפְנֵי שְׁקִיעַת הַחַמָּה, וְסַנְדָּל לְאַחַר שְׁקִיעַת הַחַמָּה —

מוֹנֶה תְּחִלַּת נִדָּה לָרִאשׁוֹן, וּתְחִלַּת נִדָּה לָאַחֲרוֹן.

סַנְדָּל דִּתְנַן