יז ע"א

Niddah · 17a

נדה · דף יז ע"א

וּמַשְׁתִּין מַיִם עָרוּם לִפְנֵי מִטָּתוֹ, וְהַמְשַׁמֵּשׁ מִטָּתוֹ בִּפְנֵי כָּל חַי. אֲמַר לֵיהּ רַב יְהוּדָה לִשְׁמוּאֵל: וַאֲפִילּוּ לִפְנֵי עַכְבָּרִים? אֲמַר לֵיהּ: שִׁינָּנָא, לָא! אֶלָּא כְּגוֹן שֶׁל בֵּית פְּלוֹנִי שֶׁמְּשַׁמְּשִׁין מִטּוֹתֵיהֶן בִּפְנֵי עַבְדֵיהֶם וְשִׁפְחוֹתֵיהֶם.

וְאִינְהוּ מַאי דְּרוּשׁ? ״שְׁבוּ לָכֶם פֹּה עִם הַחֲמוֹר״ — עַם הַדּוֹמֶה לַחֲמוֹר.

רַבָּה בַּר רַב הוּנָא מְקַרְקֵשׁ זָגֵי דְּכִילְּתָא, אַבָּיֵי בָּאלֵי דִּידְבֵי, רָבָא בָּאלֵי פָּרוֹחֵי.

אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי: חֲמִישָּׁה דְּבָרִים הֵן שֶׁהָעוֹשֶׂה אוֹתָן מִתְחַיֵּיב בְּנַפְשׁוֹ וְדָמוֹ בְּרֹאשׁוֹ — הָאוֹכֵל שׁוּם קָלוּף, וּבָצָל קָלוּף, וּבֵיצָה קְלוּפָה, וְהַשּׁוֹתֶה מַשְׁקִין מְזוּגִין שֶׁעָבַר עֲלֵיהֶן הַלַּיְלָה, וְהַלָּן בְּבֵית הַקְּבָרוֹת, וְהַנּוֹטֵל צִפׇּרְנָיו וְזוֹרְקָן לִרְשׁוּת הָרַבִּים, וְהַמַּקִּיז דָּם וּמְשַׁמֵּשׁ מִטָּתוֹ.

הָאוֹכֵל שׁוּם קָלוּף כּוּ׳. וְאַף עַל גַּב דְּמַנְּחִי בְּסִילְּתָא וּמְצַיְּירִי וַחֲתִימִי — רוּחַ רָעָה שׁוֹרָה עֲלֵיהֶן. וְלָא אֲמַרַן אֶלָּא דְּלָא שִׁיֵּיר בָּהֶן עִיקָּרָן אוֹ קְלִיפָּתָן, אֲבָל שִׁיֵּיר בָּהֶן עִיקָּרָן אוֹ קְלִיפָּתָן — לֵית לַן בַּהּ.

וְהַשּׁוֹתֶה מַשְׁקִין מְזוּגִין שֶׁעָבַר עֲלֵיהֶן הַלַּיְלָה. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: וְהוּא שֶׁלָּנוּ בִּכְלֵי מַתָּכוֹת. אָמַר רַב פָּפָּא: וּכְלֵי נֶתֶר כִּכְלֵי מַתָּכוֹת דָּמוּ. וְכֵן אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: וְהוּא שֶׁלָּנוּ בִּכְלֵי מַתָּכוֹת, וּכְלֵי נֶתֶר כִּכְלֵי מַתָּכוֹת דָּמוּ.

וְהַלָּן בְּבֵית הַקְּבָרוֹת — כְּדֵי שֶׁתִּשְׁרֶה עָלָיו רוּחַ טוּמְאָה, זִימְנִין דִּמְסַכְּנִין לֵיהּ.

וְהַנּוֹטֵל צִפׇּרְנָיו וְזוֹרְקָן לִרְשׁוּת הָרַבִּים — מִפְּנֵי שֶׁאִשָּׁה מְעוּבֶּרֶת עוֹבֶרֶת עֲלֵיהֶן וּמַפֶּלֶת. וְלָא אֲמַרַן אֶלָּא דְּשָׁקֵיל בִּגְנוּסְטְרֵי, וְלָא אֲמַרַן אֶלָּא דְּשָׁקֵיל דִּידֵיהּ וּדְכַרְעֵיהּ, וְלָא אֲמַרַן אֶלָּא דְּלָא גַּז מִידֵּי בָּתְרַיְיהוּ, אֲבָל גַּז מִידֵּי בָּתְרַיְיהוּ — לֵית לַן בַּהּ. וְלָא הִיא, לְכוּלַּהּ מִילְּתָא חָיְישִׁינַן.

תָּנוּ רַבָּנַן: שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים נֶאֶמְרוּ בַּצִּפׇּרְנַיִם: שׂוֹרְפָן — חָסִיד, קוֹבְרָן — צַדִּיק, זוֹרְקָן — רָשָׁע.

וְהַמַּקִּיז דָּם וּמְשַׁמֵּשׁ מִטָּתוֹ — דְּאָמַר מָר: מַקִּיז דָּם וּמְשַׁמֵּשׁ מִטָּתוֹ — הֹוִיין לוֹ בָּנִים וִיתְּקִין. הִקִּיזוּ שְׁנֵיהֶם וְשִׁמְּשׁוּ — הֹוִיין לוֹ בָּנִים בַּעֲלֵי רָאתָן. אָמַר רַב: וְלָא אֲמַרַן אֶלָּא דְּלָא טְעֵים מִידֵּי, אֲבָל טְעֵים מִידֵּי — לֵית לַן בַּהּ.

אָמַר רַב חִסְדָּא: אָסוּר לוֹ לָאָדָם שֶׁיְּשַׁמֵּשׁ מִטָּתוֹ בַּיּוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ״. מַאי מַשְׁמַע? אָמַר אַבָּיֵי: שֶׁמָּא יִרְאֶה בָּהּ דָּבָר מְגוּנֶּה וְתִתְגַּנֶּה עָלָיו. אָמַר רַב הוּנָא: יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים הֵם, וְאֵין מְשַׁמְּשִׁין מִטּוֹתֵיהֶן בַּיּוֹם.

אָמַר רָבָא: וְאִם הָיָה בַּיִת אָפֵל — מוּתָּר, וְתַלְמִיד חָכָם — מַאֲפִיל בִּכְסוּתוֹ וּמְשַׁמֵּשׁ.

תְּנַן: אוֹ תְּשַׁמֵּשׁ לְאוֹר הַנֵּר! אֵימָא: תִּבְדּוֹק לְאוֹר הַנֵּר.

תָּא שְׁמַע: אַף עַל פִּי שֶׁאָמְרוּ: הַמְשַׁמֵּשׁ מִטָּתוֹ לְאוֹר הַנֵּר הֲרֵי זֶה מְגוּנֶּה! אֵימָא: הַבּוֹדֵק מִטָּתוֹ לְאוֹר הַנֵּר הֲרֵי זֶה מְגוּנֶּה.

תָּא שְׁמַע: וְשֶׁל בֵּית מוֹנְבַּז הַמֶּלֶךְ הָיוּ עוֹשִׂין שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים, וּמַזְכִּירִין אוֹתָן לְשֶׁבַח — הָיוּ מְשַׁמְּשִׁין מִטּוֹתֵיהֶם בַּיּוֹם, וּבוֹדְקִין מִטּוֹתֵיהֶם בְּמֵילָא פַּרְהֲבָא, וְנוֹהֲגִין טוּמְאָה וְטׇהֳרָה בִּשְׁלָגִים. קָתָנֵי מִיהָא: מְשַׁמְּשִׁין מִטּוֹתֵיהֶן בַּיּוֹם!

אֵימָא: בּוֹדְקִין מִטּוֹתֵיהֶם בַּיּוֹם. הָכִי נָמֵי מִסְתַּבְּרָא, דְּאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ ״מְשַׁמְּשִׁין״ — מַזְכִּירִין אוֹתָן לְשֶׁבַח? אִין הָכִי נָמֵי, דְּאַגַּב דְּאִיכָּא אוֹנֶס שֵׁינָה — מִגַּנְּיָא בְּאַפֵּיהּ.

וּבוֹדְקִין מִטּוֹתֵיהֶן בְּמֵילָא פַּרְהֲבָא — מְסַיַּיע לֵיהּ לִשְׁמוּאֵל, דְּאָמַר שְׁמוּאֵל: אֵין בּוֹדְקִין אֶת הַמִּטָּה אֶלָּא בְּפָקוֹלִין אוֹ בְּצֶמֶר נָקִי וְרַךְ. אָמַר רַב: הַיְינוּ דְּכִי הֲוַאי הָתָם בְּעַרְבֵי שַׁבָּתוֹת, הֲווֹ אָמְרִי: ״מַאן בָּעֵי פָּקוֹלֵי בְּנַהֲמָא״, וְלָא יָדַעְנָא מַאי קָאָמְרִי.

אָמַר רָבָא: הָנֵי שַׁחֲקֵי דְּכִיתָּנָא מְעַלּוּ לִבְדִיקָה. אִינִי? וְהָא תָּנָא דְּבֵי מְנַשֶּׁה: אֵין בּוֹדְקִין אֶת הַמִּטָּה לֹא בְּעֵד אֱדוֹם, וְלֹא בְּעֵד שָׁחוֹר, וְלֹא בְּפִשְׁתָּן, אֶלָּא בְּפָקוֹלִין אוֹ בְּצֶמֶר נָקִי וְרַךְ!

לָא קַשְׁיָא — הָא בְּכִיתָּנָא, הָא בְּמָאנֵי דְּכִיתָּנָא. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: הָא וְהָא בְּמָאנֵי דְּכִיתָּנָא — הָא בְּחַדְתֵי, הָא בְּשַׁחֲקֵי.

נוֹהֲגִין טוּמְאָה וְטׇהֳרָה בִּשְׁלָגִין. תְּנַן הָתָם: שֶׁלֶג אֵינוֹ לֹא אוֹכֶל וְלֹא מַשְׁקֶה, חִישֵּׁב עָלָיו לַאֲכִילָה — אֵינוֹ מְטַמֵּא טוּמְאַת אֳוכָלִין, לְמַשְׁקֶה — מְטַמֵּא טוּמְאַת מַשְׁקִין.

נִטְמָא מִקְצָתוֹ — לֹא נִטְמָא כּוּלּוֹ, נִטְהַר מִקְצָתוֹ — נִטְהַר כּוּלּוֹ.

הָא גוּפַאּ קַשְׁיָא: אָמְרַתְּ ״נִטְמָא מִקְצָתוֹ — לֹא נִטְמָא כּוּלּוֹ״, וַהֲדַר (תָּנֵי) [אָמְרַתְּ] ״נִטְהַר מִקְצָתוֹ — נִטְהַר כּוּלּוֹ״, לְמֵימְרָא דְּנִטְמָא כּוּלּוֹ!

אָמַר אַבָּיֵי: כְּגוֹן שֶׁהֶעֱבִירוֹ עַל אֲוִיר תַּנּוּר, דְּהַתּוֹרָה הֵעִידָה עַל כְּלִי חֶרֶס

Text: William Davidson Edition - Vocalized Aramaic · CC-BY-NC · Rashi: Beis Seforim (JewishContent.org)