הַמְנַכֵּשׁ עִם הַכּוּתִי בַּחֲסִיּוֹת — אוֹכֵל מֵהֶן אֲכִילַת עֲרַאי, וּמְעַשְּׂרָן וַדַּאי.

רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: אִם יִשְׂרָאֵל חָשׁוּד עַל הַשְּׁבִיעִית, לְמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית — מוּתָּר. לְמֵימְרָא דְּגִידּוּלֵי הֶיתֵּר מַעֲלִין אֶת הָאִיסּוּר, וְדִלְמָא בְּדָבָר שֶׁזַּרְעוֹ כָּלֶה? הָא תַּנְיָא: אֵלּוּ הֵן חֲסִיּוֹת — כְּגוֹן הַלּוּף הַשּׁוּם וְהַבְּצָלִים.

וְדִלְמָא בִּמְדוּכָּנִין? ״חָשׁוּד עַל הַשְּׁבִיעִית״ קָתָנֵי. וְדִלְמָא בְּתַעֲרוֹבֶת? הַמְנַכֵּשׁ קָתָנֵי.

לֵימָא תֶּיהְוֵי תְּיוּבְתֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן וּדְרַבִּי יוֹנָתָן! אָמַר רַבִּי יִצְחָק: שַׁנְיָא שְׁבִיעִית, הוֹאִיל וְאִיסּוּרָהּ עַל יְדֵי קַרְקַע — בְּטִילָתָהּ נָמֵי עַל יְדֵי קַרְקַע.

הֲרֵי מַעֲשֵׂר, דְּאִיסּוּרוֹ עַל יְדֵי קַרְקַע, וְאֵין בְּטִילָתוֹ עַל יְדֵי קַרְקַע. דְּתַנְיָא: לִיטְרָא מַעֲשֵׂר טֶבֶל שֶׁזְּרָעָהּ בַּקַּרְקַע וְהִשְׁבִּיחָה, וַהֲרֵי הִיא כְּעֶשֶׂר לִיטְרִין — חַיֶּיבֶת בְּמַעֲשֵׂר וּבִשְׁבִיעִית. וְאוֹתָהּ לִיטְרָא, מְעַשֵּׂר עָלֶיהָ מִמָּקוֹם אַחֵר לְפִי חֶשְׁבּוֹן!