מַתְנִי׳ הַנּוֹדֵר מִשּׁוֹבְתֵי שַׁבָּת — אָסוּר בְּיִשְׂרָאֵל וְאָסוּר בַּכּוּתִים. מֵאוֹכְלֵי שׁוּם — אָסוּר בְּיִשְׂרָאֵל וְאָסוּר בַּכּוּתִים. מֵעוֹלֵי יְרוּשָׁלַיִם — אָסוּר בְּיִשְׂרָאֵל וּמוּתָּר בַּכּוּתִים.

גְּמָ׳ מַאי ״שׁוֹבְתֵי שַׁבָּת״? אִילֵּימָא מִמְּקַיְּימֵי שַׁבָּת, מַאי אִירְיָא בַּכּוּתִים? אֲפִילּוּ גּוֹיִם נָמֵי! אֶלָּא מִמְּצֻוִּוים עַל הַשַּׁבָּת.

אִי הָכִי, אֵימָא סֵיפָא: ״מֵעוֹלֵי יְרוּשָׁלַיִם״ — אָסוּר בְּיִשְׂרָאֵל וּמוּתָּר בַּכּוּתִים, אַמַּאי? וְהָא מְצֻוִּוים נִינְהוּ!

אָמַר אַבָּיֵי: מְצֻוֶּוה וְעוֹשֶׂה קָתָנֵי. בְּתַרְתֵּי בָּבֵי קַמָּיָיתָא: יִשְׂרָאֵל וְכוּתִים — מְצֻוִּוין וְעוֹשִׂין, גּוֹיִם הָהוּא דְּעָבְדִי — עוֹשִׂין וְאֵינָם מְצֻוִּוין. בְּעוֹלֵי יְרוּשָׁלַיִם: יִשְׂרָאֵל — מְצֻוִּוין וְעוֹשִׂין, כּוּתִים — מְצֻוִּוין וְאֵינָם עוֹשִׂין.

מַתְנִי׳ ״קֻוֽנָּם שֶׁאֵינִי נֶהֱנֶה לִבְנֵי נֹחַ״ — מוּתָּר בְּיִשְׂרָאֵל וְאָסוּר בְּאוּמּוֹת הָעוֹלָם.

גְּמָ׳ וְיִשְׂרָאֵל מִי נָפֵיק מִכְּלָל בְּנֵי נֹחַ? כֵּיוָן דְּאִיקַּדַּשׁ אַבְרָהָם, אִיתְקְרוֹ עַל שְׁמֵיהּ.

מַתְנִי׳ ״שֶׁאֵינִי נֶהֱנֶה לְזֶרַע אַבְרָהָם״ — אָסוּר בְּיִשְׂרָאֵל וּמוּתָּר בְּאוּמּוֹת הָעוֹלָם.

גְּמָ׳ וְהָאִיכָּא יִשְׁמָעֵאל! ״כִּי בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע״ כְּתִיב. וְהָאִיכָּא עֵשָׂו! ״בְּיִצְחָק״, וְלֹא כׇּל יִצְחָק.

מַתְנִי׳ ״שֶׁאֵינִי נֶהֱנֶה מִיִּשְׂרָאֵל״ — לוֹקֵחַ בְּיוֹתֵר וּמוֹכֵר בְּפָחוֹת. ״שֶׁיִּשְׂרָאֵל נֶהֱנִין לִי״ — לוֹקֵחַ בְּפָחוֹת וּמוֹכֵר בְּיוֹתֵר, וְאֵין שׁוֹמְעִין לוֹ. ״שֶׁאֵינִי נֶהֱנֶה לָהֶן וְהֵן לִי״ — יֵהָנֶה לְאוּמּוֹת הָעוֹלָם.

גְּמָ׳ אָמַר שְׁמוּאֵל: הַלּוֹקֵחַ כְּלִי מִן הָאוּמָּן לְבַקְּרוֹ וְנֶאֱנַס בְּיָדוֹ — חַיָּיב. אַלְמָא קָסָבַר הֲנָאַת לוֹקֵחַ הִיא.

תְּנַן: ״שֶׁאֵינִי נֶהֱנֶה מִיִּשְׂרָאֵל״ — מוֹכֵר בְּפָחוֹת, אֲבָל שָׁוֶה בְּשָׁוֶה — לָא. וְאִי הֲנָאַת לוֹקֵחַ הִיא — אֲפִילּוּ שָׁוֶה בְּשָׁוֶה! מַתְנִיתִין בִּזְבִינָא דִּרְמֵי עַל אַפֵּיהּ.

אִם כֵּן אֵימָא רֵישָׁא: לוֹקֵחַ בְּיוֹתֵר. וְעוֹד, אֵימָא סֵיפָא: ״שֶׁיִּשְׂרָאֵל נֶהֱנִין לִי״ — [לוֹקֵחַ בְּפָחוֹת] וּמוֹכֵר בְּיוֹתֵר. וְאִי בִּזְבִינָא דִּרְמֵי עַל אַפֵּיהּ — אֲפִילּוּ שָׁוֶה בְּשָׁוֶה!

סֵיפָא בִּזְבִינָא חֲרִיפָא. אִי הָכִי לוֹקֵחַ בְּפָחוֹת? אֲפִילּוּ שָׁוֶה בְּשָׁוֶה! אֶלָּא