הַיְינוּ דְּאִיצְטְרִיךְ לֵיהּ לְתַנָּא לְמִיתְנֵא תַּרְתֵּי. דְּסָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: קְדוּשַּׁת הַגּוּף לָא פָּקְעָה בִּכְדִי, קְדוּשַּׁת דָּמִים פָּקְעָה בִּכְדִי, אַמְּטוּ לְהָכִי תְּנָא תַּרְתֵּי.

אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ אִידֵּי וְאִידֵּי קְדוּשַּׁת דָּמִים, לְמָה לִי לְמִיתְנֵא תַּרְתֵּי? הַשְׁתָּא יֵשׁ לוֹמַר: מִקְּדוּשָּׁה חֲמוּרָה לִקְדוּשָּׁה קַלָּה פָּקְעָה, מִקְּדוּשָּׁה קַלָּה לִקְדוּשָּׁה חֲמוּרָה צְרִיכָא לְמֵימַר?!

לֵימָא תֶּיהְוֵי תְּיוּבְתָּא דְּבַר פְּדָא, דְּאָמַר: לָא פָּקְעָה קְדוּשָּׁה בִּכְדִי?

אָמַר רַב פָּפָּא: אָמַר לָךְ בַּר פְּדָא, הָכִי קָאָמַר: אִם לֹא אָמַר ״מֵעַכְשָׁיו שְׁלָמִים״ — לְאַחַר שְׁלֹשִׁים יוֹם עוֹלָה הָוֵי.

מִידֵּי דְּהָוֵה הָאוֹמֵר לְאִשָּׁה: ״הִתְקַדְּשִׁי לִי לְאַחַר שְׁלֹשִׁים יוֹם״, דִּמְקוּדֶּשֶׁת וְאַף עַל פִּי שֶׁנִּתְעַכְּלוּ הַמָּעוֹת.

פְּשִׁיטָא? לָא צְרִיכָא דַּהֲדַר בֵּיהּ.

הָנִיחָא לְמַאן דְּאָמַר אֵינָהּ חוֹזֶרֶת. אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר חוֹזֶרֶת, מַאי אִיכָּא לְמֵימַר!

אֲפִילּוּ לְמַאן דְּאָמַר הָתָם חוֹזֶרֶת, הָכָא שָׁאנֵי — דַּאֲמִירָתוֹ לְגָבוֹהַּ כִּמְסִירָתוֹ לְהֶדְיוֹט.

יְתֵיב רַבִּי אָבִין וְרַב יִצְחָק בְּרַבִּי קַמֵּיהּ דְּרַבִּי יִרְמְיָה, וְקָא מְנַמְנֵם רַבִּי יִרְמְיָה, יָתְבִי וְקָאָמְרִי: לְבַר פְּדָא דְּאָמַר פְּדָאָן חוֹזְרוֹת וְקוֹדְשׁוֹת,