וְהָא תְּרוּמַת לַחְמֵי תוֹדָה — לְאַחַר זְרִיקַת דָּמִים הִיא.

אֵימָא: ״כִּתְרוּמַת הַלִּשְׁכָּה״ — אָסוּר.

אֲבָל תְּרוּמַת לַחְמֵי תוֹדָה מַאי — מוּתָּר? לִיתְנֵי לַחְמֵי תוֹדָה, וְכׇל שֶׁכֵּן תְּרוּמָתוֹ! הָא קָא מַשְׁמַע לַן תְּרוּמַת לַחְמֵי תוֹדָה — תְּרוּמָתוֹ הִיא.

וְאִי בָּעֵית אֵימָא: תְּרוּמַת לַחְמֵי תוֹדָה נָמֵי קוֹדֶם זְרִיקַת דָּמִים הוּא. כְּגוֹן דְּאַפְרְשִׁינְהוּ בְּלֵישָׁה.

וְכִי הָא דְּאָמַר רַב טוֹבִי בַּר קִיסְנָא אָמַר שְׁמוּאֵל: לַחְמֵי תוֹדָה שֶׁאֲפָאָן בְּאַרְבַּע חַלּוֹת — יָצָא. וְהָכְתִיב אַרְבָּעִים! לְמִצְוָה.

וְהָא בָּעֵי לְמִשְׁקַל תְּרוּמָה! וְכִי תֵּימָא דְּשָׁקֵיל חֲדָא רִיפְתָּא עַל כּוּלַּהּ — וְהָתְנַן: אֶחָד מִכׇּל קׇרְבָּן. שֶׁלֹּא יִטּוֹל מִקׇּרְבָּן עַל חֲבֵירוֹ! וְכִי תֵּימָא דְּשָׁקֵיל פְּרוּסָה מִכׇּל חַד וְחַד, וְהָתְנַן: ״אֶחָד״, שֶׁלֹּא יִטּוֹל פְּרוּסָה!

אֶלָּא דְּאַפְרְשִׁינְהוּ בְּלֵישָׁה. דְּשָׁקֵיל חֲדָא מֵחָמֵץ, וַחֲדָא מִן חַלּוֹת, וַחֲדָא מִן רְקִיקִים, וַחֲדָא מִן רְבוּכָה.

לֵימָא כְּתַנָּאֵי: ״הֲרֵי עָלַי כִּבְכוֹר״, רַבִּי יַעֲקֹב אוֹסֵר, וְרַבִּי יְהוּדָה מַתִּיר.

הֵיכִי דָמֵי? אִי נֵימָא לִפְנֵי זְרִיקַת דָּמִים, מַאי טַעְמָא דְמַאן דְּשָׁרֵי. וְאִי לְאַחַר זְרִיקַת דָּמִים, מַאי טַעְמָא דְּמַאן דְּאָסַר? אֶלָּא לָאו,