מַתְנִי׳ נָזִיר שֶׁגִּילַּח, וְנוֹדַע לוֹ שֶׁהוּא טָמֵא, אִם טוּמְאָה יְדוּעָה — סוֹתֵר, וְאִם טוּמְאַת תְּהוֹם — אֵינוֹ סוֹתֵר. אִם עַד שֶׁלֹּא גִּילַּח, בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ — סוֹתֵר.

כֵּיצַד? יָרַד לִטְבּוֹל בִּמְעָרָה וְנִמְצָא מֵת צָף עַל פִּי הַמְעָרָה — טָמֵא, נִמְצָא מְשׁוּקָּע בְּקַרְקַע הַמְּעָרָה,

יָרַד לְהָקֵר — טָהוֹר. לִיטָּהֵר מִטּוּמְאַת מֵת — טָמֵא. שֶׁחֶזְקַת טָמֵא — טָמֵא, וְחֶזְקַת טָהוֹר — טָהוֹר, שֶׁרַגְלַיִם לַדָּבָר.

גְּמָ׳ מְנָא הָנֵי מִילֵּי? אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, דְּאָמַר קְרָא: ״וְכִי יָמוּת מֵת עָלָיו בְּפֶתַע פִּתְאֹם״, ״עָלָיו״ — בִּמְחֻוֶּורֶת לוֹ.

רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: אָמַר קְרָא ״כִּי יִהְיֶה טָמֵא לָנֶפֶשׁ אוֹ בְדֶרֶךְ רְחֹקָה״. כִּי דֶרֶךְ: מָה דֶּרֶךְ בְּגִלּוּי, אַף כֹּל בְּגִלּוּי.

וְאֶלָּא הָדִתְנַן: אֵיזוֹהִי טוּמְאַת הַתְּהוֹם — כֹּל שֶׁאֵינוֹ מַכִּירָהּ אֶחָד בְּסוֹף הָעוֹלָם. אֲבָל מַכִּירָהּ אֶחָד בְּסוֹף הָעוֹלָם — אֵין זוֹ טוּמְאַת הַתְּהוֹם.

בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר כִּי דֶרֶךְ — שַׁפִּיר. אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר — בִּמְחֻוֶּורֶת לוֹ, כִּי מַכִּירָהּ אֶחָד בְּסוֹף הָעוֹלָם מַאי הָוֵי?

וְתוּ, הָא דְּתַנְיָא: הַמּוֹצֵא מֵת מוּשְׁכָּב לְרׇחְבָּהּ שֶׁל דֶּרֶךְ, בִּתְרוּמָה — טָמֵא, בְּנָזִיר וּבַעֲשִׂיַּית פֶּסַח — טָהוֹר. מַאי שְׁנָא? אֶלָּא טוּמְאַת הַתְּהוֹם גְּמָרָא גְּמִירִי לַהּ.

אִם עַד שֶׁלֹּא גִּילַּח וְכוּ׳. מַאן תַּנָּא? אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הִיא, דְּאָמַר: תִּגְלַחַת מְעַכֶּבֶת.

בָּעֵי רָמֵי בַּר חָמָא: נִטְמָא בְּתוֹךְ מְלֹאת וְנוֹדַע לוֹ לְאַחַר מְלֹאת, מַהוּ? בָּתַר יְדִיעָה אָזְלִינַן, וִידִיעָה אַחַר מְלֹאת הִיא, אוֹ לָא? וּלְמַאי: לְמִיסְתַּר?