כז ע"א
Nazir · 27a
נזיר · דף כז ע"א
אֲמַר לֵיהּ: וְלִיטַעְמָיךְ, הָא דִּתְנַן: רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: הֵבִיא שָׁלֹשׁ בְּהֵמוֹת וְלֹא פֵּירֵשׁ, הָרְאוּיָה לְחַטָּאת — תִּקְרַב חַטָּאת, לְעוֹלָה — תִּקְרַב עוֹלָה, לִשְׁלָמִים — תִּקְרַב שְׁלָמִים. אַמַּאי? הָא אָמְרַתְּ: בְּהֵמָה לָאו כִּמְפוֹרֶשֶׁת דָּמְיָא!
אֲמַר לֵיהּ, הָתָם: ״וְלָקַח ... וְעָשָׂה״.
אָמַר רַחֲמָנָא: אִי בִּלְקִיחַת בְּעָלִים, אִי בַּעֲשִׂיַּית כֹּהֵן. הָכָא נָמֵי,