וּוַלְדֵי קָדָשִׁים בְּבֵית הַבְּחִירָה, קָא מַשְׁמַע לַן דְּלָא.

קָתָנֵי: יָכוֹל אַף וְלַד חַטָּאת וּתְמוּרַת אָשָׁם כֵּן — תַּלְמוּד לוֹמַר: ״רַק״. לְמָה לִי קְרָא? הִילְכְתָא גְּמִירִי לַהּ: וְלַד חַטָּאת לְמִיתָה אָזֵיל! הָכִי נָמֵי, וּקְרָא לְאָשָׁם הוּא דַּאֲתָא.

אָשָׁם נָמֵי הִילְכְתָא גְּמִירִי לָהּ: כֹּל שֶׁאִילּוּ בְּחַטָּאת מֵתָה, בְּאָשָׁם רוֹעֶה!

אֶלָּא: אִי מֵהִילְכְתָא, הֲוָה אָמֵינָא: הִילְכְתָא, וְאִי אַקְרְיבֵיהּ — לָא לִיחַיַּיב עֲלֵיהּ וְלֹא כְּלוּם, קָא מַשְׁמַע לַן קְרָא דְּאִי מַקְרֵיב לֵיהּ — קָאֵים עֲלֵיהּ בַּעֲשֵׂה.

רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר אֵינוֹ צָרִיךְ, הֲרֵי הוּא אוֹמֵר ״אָשָׁם הוּא״ — בַּהֲוָיָיתוֹ יְהֵא. לְמָה לִי קְרָא? גְּמָרָא גְּמִירִין לַהּ: כׇּל שֶׁבְּחַטָּאת מֵתָה — בְּאָשָׁם רוֹעֶה!

הָכִי נָמֵי, וְכִי אֲתָא קְרָא — לִדְרַב. דְּאָמַר רַב הוּנָא אָמַר רַב: אָשָׁם שֶׁנִּיתַּק לִרְעִיָּיה, וּשְׁחָטוֹ לְשֵׁם עוֹלָה — כָּשֵׁר.

טַעְמָא דְּנִיתַּק, הָא לֹא נִיתַּק — לָא. דְּאָמַר קְרָא ״הוּא״ — בַּהֲוָיָיתוֹ יְהֵא.

אָמַר מָר: הֲלָכָה הִיא בְּנָזִיר. וְתוּ לֵיכָּא? וְהָתַנְיָא: וּשְׁאָר חַיָּיבֵי קִינִּין שֶׁבַּתּוֹרָה,