הָא לְמָה לִי? הַשְׁתָּא יֵשׁ לוֹמַר: חֲמִירְתָּא אָמַר רַב, קִילְּתָא לָא אָמַר?! אָמְרִי בְּמַעְרְבָא: אֵין הַכְחָשָׁה בְּמוֹנֶה.

הַדְרָן עֲלָךְ מִי שֶׁאָמַר

מִי שֶׁאָמַר ״הֲרֵינִי נָזִיר״ וְשָׁמַע חֲבֵירוֹ וְאָמַר ״וַאֲנִי״, ״וַאֲנִי״ — כּוּלָּם נְזִירִים. הוּתַּר הָרִאשׁוֹן — הוּתְּרוּ כּוּלָּן. הוּתַּר הָאַחֲרוֹן — הָאַחֲרוֹן מוּתָּר וְכוּלָּם אֲסוּרִין. אָמַר ״הֲרֵינִי נָזִיר״, וְשָׁמַע חֲבֵירוֹ וְאָמַר ״פִּי כְּפִיו וּשְׂעָרִי כִּשְׂעָרוֹ״ — הֲרֵי זֶה נָזִיר.

״הֲרֵינִי נָזִיר״, וְשָׁמְעָה אִשְׁתּוֹ וְאָמְרָה ״וַאֲנִי״ — מֵיפֵר אֶת שֶׁלָּהּ, וְשֶׁלּוֹ קַיָּים. ״הֲרֵינִי נְזִירָה״, וְשָׁמַע בַּעֲלָהּ וְאָמַר ״וַאֲנִי״ — אֵינוֹ יָכוֹל לְהָפֵר. ״הֲרֵינִי נָזִיר וְאַתְּ״, וְאָמְרָה ״אָמֵן״ — מֵיפֵר אֶת שֶׁלָּהּ, וְשֶׁלּוֹ קַיָּים. ״הֲרֵינִי נְזִירָה וְאַתָּה״, וְאָמַר ״אָמֵן״ — אֵינוֹ יָכוֹל לְהָפֵר.

גְּמָ׳ יָתֵיב רֵישׁ לָקִישׁ קַמֵּיהּ דְּרַבִּי יְהוּדָה נְשִׂיאָה וְיָתֵיב וְקָאָמַר: וְהוּא שֶׁהִתְפִּיסוּ כּוּלָּן בְּתוֹךְ כְּדֵי דִיבּוּר. וְכַמָּה תּוֹךְ כְּדֵי דִיבּוּר — כְּדֵי שְׁאֵלַת שָׁלוֹם, וְכַמָּה כְּדֵי שְׁאֵלַת שָׁלוֹם — כְּדֵי שֶׁאוֹמֵר שָׁלוֹם תַּלְמִיד לָרַב.

אֲמַר לֵיהּ: תּוּב לָא שָׁבְקַתְּ רַוְוחָא לְתַלְמִידָא!