Menachot · 98a
מנחות · דף צח ע"א
לָא שְׁנָא הָכִי וְלָא שְׁנָא הָכִי.
מִזְבֵּחַ כַּמָּה הָוֵי? חַמְשִׁין וּתְמָנְיָא. פַּלְגֵיהּ דְּמִזְבֵּחַ כַּמָּה הָוֵי? עֶשְׂרִין וְתִשְׁעָה. מִקְּרָנוֹת וְעַד סוֹבֵב כַּמָּה הָווּ? עֶשְׂרִין וּתְלָתָא.
כַּמָּה בְּצִיר לְפַלְגֵיהּ דְּמִזְבֵּחַ? שִׁיתָּא, וּתְנַן: אִם עֲשָׂאָהּ לְמַטָּה מֵרַגְלָיו, אֲפִילּוּ אַמָּה אַחַת – כְּשֵׁירָה.
דַּיְקָא נָמֵי, דִּכְתִיב ״חֵיק הָאַמָּה״ וְ״אַמָּה רֹחַב״, שְׁמַע מִינַּהּ.
וְכַמָּה אַמָּה בֵּינוֹנִית? אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: שִׁשָּׁה טְפָחִים. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר אָבִין: אַף אֲנַן נָמֵי תְּנֵינָא, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: הַשֻּׁלְחָן אׇרְכּוֹ שְׁנֵים עָשָׂר וְרׇחְבּוֹ שִׁשָּׁה.
מִכְּלָל דְּהָוְיָא אַמָּה דִּנְפִישָׁא מִינַּהּ? אִין, וְהָא תְּנַן: שְׁתֵּי אַמּוֹת הָיוּ בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה, אַחַת עַל קֶרֶן מִזְרָחִית צְפוֹנִית וְאַחַת עַל קֶרֶן מִזְרָחִית דְּרוֹמִית. שֶׁעַל קֶרֶן מִזְרָחִית צְפוֹנִית יְתֵירָה עַל שֶׁל מֹשֶׁה חֲצִי אֶצְבַּע, שֶׁעַל קֶרֶן מִזְרָחִית דְּרוֹמִית הָיְתָה יְתֵירָה עָלֶיהָ חֲצִי אֶצְבַּע, נִמְצֵאת יְתֵירָה עַל שֶׁל מֹשֶׁה אֶצְבַּע.
וְלָמָה אָמְרוּ אַחַת גְּדוֹלָה וְאַחַת קְטַנָּה? כְּדֵי שֶׁיְּהוּ הָאוּמָּנִין נוֹטְלִין בַּקְּטַנָּה, וּמַחְזִירִין בַּגְּדוֹלָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יָבוֹאוּ לִידֵי מְעִילָה.
וְתַרְתֵּי לְמָה לִי? חֲדָא – לְכַסְפָּא וְדַהֲבָא, וַחֲדָא – לְבִנְיָינָא.
תְּנַן הָתָם: שַׁעַר הַמִּזְרָח, עָלָיו שׁוּשַׁן הַבִּירָה צוּרָה. מַאי טַעְמָא?
רַב חִסְדָּא וְרַב יִצְחָק בַּר אַבְדִּימִי, חַד אָמַר: כְּדֵי שֶׁיֵּדְעוּ מֵהֵיכָן בָּאוּ, וְחַד אָמַר: כְּדֵי שֶׁתְּהֵא אֵימַת מַלְכוּת עֲלֵיהֶן.
אָמַר רַבִּי יַנַּאי: לְעוֹלָם תְּהֵא אֵימַת מַלְכוּת עָלֶיךָ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְיָרְדוּ כׇל עֲבָדֶיךָ אֵלֶּה אֵלַי וְהִשְׁתַּחֲווּ לִי לֵאמֹר״, וְאִילּוּ לְדִידֵיהּ לָא קָאָמַר לֵיהּ.
רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: מֵהָכָא, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְיַד ה׳ הָיְתָה אֶל אֵלִיָּהוּ וַיְשַׁנֵּס מׇתְנָיו וַיָּרׇץ לִפְנֵי אַחְאָב עַד בֹּאֲכָה יִזְרְעֶאלָה״.
״וְעָלֵהוּ לִתְרוּפָה״ – רַב חִסְדָּא וְרַב יִצְחָק בַּר אַבְדִּימִי,
חַד אָמַר לְהַתִּיר פֶּה שֶׁלְּמַעְלָה, וְחַד אָמַר לְהַתִּיר פֶּה שֶׁלְּמַטָּה. אִיתְּמַר: חִזְקִיָּה אָמַר לְהַתִּיר פֶּה אִלְּמִים, בַּר קַפָּרָא אָמַר לְהַתִּיר פֶּה עֲקָרוֹת.
תָּנוּ רַבָּנַן: אִילּוּ נֶאֱמַר ״וְלָקַחְתָּ סֹלֶת וְאָפִיתָ אֹתָהּ שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה חַלּוֹת וְשַׂמְתָּ אוֹתָם שְׁתַּיִם מַעֲרָכוֹת״ וְלֹא נֶאֱמַר ״שֵׁשׁ״, הָיִיתִי אוֹמֵר אַחַת שֶׁל אַרְבַּע וְאַחַת שֶׁל שְׁמוֹנֶה, לְכָךְ נֶאֱמַר ״שֵׁשׁ״.
וְאִילּוּ נֶאֱמַר ״שְׁתַּיִם מַעֲרָכוֹת שֵׁשׁ הַמַּעֲרָכֶת״, וְלֹא נֶאֱמַר ״שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה״ – הָיִיתִי אוֹמֵר שָׁלֹשׁ שֶׁל שֵׁשׁ שֵׁשׁ, לְכָךְ נֶאֱמַר ״שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה״.
וְאִילּוּ נֶאֱמַר ״שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה חַלּוֹת״ וּ״מַעֲרָכוֹת״, וְלֹא נֶאֱמַר ״שְׁתַּיִם״ וְ״שֵׁשׁ״ – הָיִיתִי אוֹמֵר שָׁלֹשׁ שֶׁל אַרְבַּע אַרְבַּע, לְכָךְ נֶאֱמַר ״שְׁתַּיִם״ וְ״שֵׁשׁ״. הָא עַד שֶׁלֹּא יֵאָמְרוּ שְׁלֹשָׁה מִקְרָאוֹת הַלָּלוּ לֹא לָמַדְנוּ.
הָא כֵּיצַד? נוֹתֵן שְׁתַּיִם מַעֲרָכוֹת שֶׁל שֵׁשׁ שֵׁשׁ, וְאִם נָתַן אַחַת שֶׁל אַרְבַּע וְאַחַת שֶׁל שְׁמוֹנֶה – לֹא יָצָא, שְׁתַּיִם שֶׁל שֶׁבַע שֶׁבַע, רַבִּי אוֹמֵר: רוֹאִין אֶת הָעֶלְיוֹנָה כְּאִילּוּ אֵינָהּ. וְהָא בָּעֵינַן ״וְנָתַתָּ עַל״?
אֲמַר לֵיהּ רַב חִסְדָּא לְרַב הַמְנוּנָא, וְאָמְרִי לַהּ רַב הַמְנוּנָא לְרַב חִסְדָּא: רַבִּי לְטַעְמֵיהּ, דְּאָמַר ״עַל״ בְּסָמוּךְ, דְּתַנְיָא: רַבִּי אוֹמֵר ״וְנָתַתָּ עַל הַמַּעֲרֶכֶת לְבֹנָה זַכָּה״ – ״עַל״ בְּסָמוּךְ. אַתָּה אוֹמֵר ״עַל״ בְּסָמוּךְ, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא ״עַל״ מַמָּשׁ? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר ״וְסַכֹּתָ עַל הָאָרֹן אֶת הַפָּרֹכֶת״, הֱוֵי אוֹמֵר ״עַל״ בְּסָמוּךְ.
כׇּל הַכֵּלִים שֶׁבַּמִּקְדָּשׁ וְכוּ׳. תָּנוּ רַבָּנַן: כׇּל הַכֵּלִים שֶׁבַּמִּקְדָּשׁ אׇרְכָּן לְאׇרְכּוֹ שֶׁל בַּיִת, חוּץ מֵאָרוֹן שֶׁאׇרְכּוֹ לְרׇחְבּוֹ שֶׁל בַּיִת, וְכָךְ הָיָה מוּנָּח, וְכָךְ הָיוּ בַּדָּיו מוּנָּחִין.
מַאי קָאָמַר? הָכִי קָאָמַר: כָּךְ הָיָה מוּנָּח, מִדְּבַדָּיו כָּךְ הָיוּ מוּנָּחִין.
וּבַדָּיו מְנָלַן? דְּתַנְיָא: ״וַיַּאֲרִכוּ הַבַּדִּים״ – יָכוֹל לֹא הָיוּ נוֹגְעִין בַּפָּרוֹכֶת? תַּלְמוּד לוֹמַר ״וַיֵּרָאוּ״. אִי ״וַיֵּרָאוּ״ – יָכוֹל יְהוּ מְקָרְעִין בַּפָּרוֹכֶת וְיוֹצְאִין? תַּלְמוּד לוֹמַר ״לֹא יֵרָאוּ הַחוּצָה״. הָא כֵּיצַד?