אֶת מִי אָבִיא תַּחְתָּיו? אֶלָּא מִדָּה יְתֵירָה שֶׁל לוֹג וּמֶחֱצָה הָיְתָה שָׁם, שֶׁבּוֹ הָיָה מוֹדֵד לַחֲבִיתֵּי כֹּהֵן גָּדוֹל – לוֹג וּמֶחֱצָה בַּבֹּקֶר, לוֹג וּמֶחֱצָה בֵּין הָעַרְבַּיִם.

אָמְרוּ לוֹ: חֲצִי לוֹג הָיְתָה שָׁם, וְאֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּחֲצִי לוֹג.

אָמַר לָהֶם: אַף לְדִבְרֵיכֶם, חֲצִי לוֹג וְלוֹג לֹא יַעֲשֶׂה, רְבִיעִית הָיְתָה שָׁם, וְאֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בִּרְבִיעִית! אֶלָּא זֶה הַכְּלָל הָיָה בַּמִּקְדָּשׁ: כְּלִי שֶׁמְּשַׁמֵּשׁ מִדָּה זוֹ אֵינוֹ מְשַׁמֵּשׁ מִדָּה אַחֶרֶת.

רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי צָדוֹק אוֹמֵר: שְׁנָתוֹת הָיוּ בַּהִין וְכוּ׳.

מַאי אִיכָּא בֵּין רַבִּי מֵאִיר לְרַבִּי יְהוּדָה? אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: בֵּירוּצֵי מִדּוֹת אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ.

לְמַאן דְּאָמַר מִמַּטָּה לְמַעְלָה, קָסָבַר בֵּירוּצֵי הַמִּדּוֹת נִתְקַדְּשׁוּ, וּרְבִיעִית יָהֵיב לֵיהּ רַחֲמָנָא לְמֹשֶׁה, וְאָמַר לֵיהּ: שַׁעַר דְּקָא עָיְילִי לְהוּ בֵּירוּצִין.

לְמַאן דְּאָמַר מִמַּעְלָה לְמַטָּה, קָסָבַר בֵּירוּצֵי מִדּוֹת לֹא נִתְקַדְּשׁוּ, וְהִין יָהֵיב לֵיהּ רַחֲמָנָא לְמֹשֶׁה, וְאָמַר לֵיהּ: שַׁעַר בְּהָא, דְּקָא נָפְקִי בֵּירוּצִין.

אַבָּיֵי אָמַר: דְּכוּלֵּי עָלְמָא בֵּירוּצֵי הַמִּדּוֹת אִיכָּא לְמֵימַר נִתְקַדְּשׁוּ, וְאִיכָּא לְמֵימַר לֹא נִתְקַדְּשׁוּ, וְהָכָא בִּמְלֵאִים קָא מִיפַּלְגִי.

מַאן דְּאָמַר מִלְּמַעְלָה לְמַטָּה, קָא סָבַר מְלֵאִים, שֶׁלֹּא יְחַסֵּר וְשֶׁלֹּא יוֹתִיר.

וּמַאן דְּאָמַר מִמַּטָּה לְמַעְלָה, מְלֵאִים – שֶׁלֹּא יְחַסֵּר, אֲבָל יוֹתִיר, ״מְלֵאִים״ קָרֵינָא בֵּיהּ.

אָמַר מָר: רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר לֹא הָיָה שָׁם הִין, שַׁפִּיר קָאָמַר לְהוּ רַבִּי שִׁמְעוֹן לְרַבָּנַן! וְרַבָּנַן – הֲוָה הִין דַּעֲבַד מֹשֶׁה לְשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה, דִּכְתִיב ״וְשֶׁמֶן זַיִת הִין״.

מָר סָבַר: כֵּיוָן דִּלְדוֹרוֹת לָא הֲוָה צְרִיךְ, לְפִי שָׁעָה הוּא דְּעַבְדֵיהּ וְאִיגְּנֵז, וְאִידַּךְ: כֵּיוָן דַּהֲוָה – הֲוָה.

אָמַר מָר: וְאֶת מִי אָבִיא תַּחְתָּיו. לָא סַגִּיא דְּלָא מְעַיֵּיל? כִּדְאָמַר רָבִינָא: גְּמִירִי שְׁתֵּי סְמִיכוֹת בְּצִיבּוּר, הָכָא נָמֵי גְּמִירִי דְּשֶׁבַע מִדּוֹת שֶׁל לַח הָיוּ בְּמִקְדָּשׁ.

רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי צָדוֹק אוֹמֵר: שְׁנָתוֹת הָיוּ בַּהִין. וְלֵית לֵיהּ שֶׁבַע מִדּוֹת? לֵית לֵיהּ. וְאִי בָּעֵית אֵימָא: מַאי ״שֶׁבַע מִדּוֹת״? שֶׁבַע מְדִידוֹת.

מַתְנִי׳ רְבִיעִית מָה הָיְתָה מְשַׁמֶּשֶׁת? רְבִיעִית מַיִם לִמְצוֹרָע, וּרְבִיעִית שֶׁמֶן לְנָזִיר.

חֲצִי לוֹג מָה הָיָה מְשַׁמֵּשׁ? חֲצִי לוֹג מַיִם לְסוֹטָה, וַחֲצִי לוֹג שֶׁמֶן לְתוֹדָה.

וּבַלּוֹג הָיָה מוֹדֵד לְכׇל הַמְּנָחוֹת.

אֲפִילּוּ מִנְחָה שֶׁל שִׁשִּׁים עִשָּׂרוֹן, נוֹתֵן לָהּ שִׁשִּׁים לוֹג. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: אֲפִילּוּ מִנְחָה שֶׁל שִׁשִּׁים עִשָּׂרוֹן אֵין לָהּ אֶלָּא לוּגָּהּ, שֶׁנֶּאֱמַר ״לְמִנְחָה וְלֹג שָׁמֶן״.

שִׁשָּׁה לַפָּר, וְאַרְבָּעָה לָאַיִל, וּשְׁלֹשָׁה לַכֶּבֶשׂ.

שְׁלֹשָׁה וּמֶחֱצָה לַמְּנוֹרָה, חֲצִי לוֹג לְכׇל נֵר.

גְּמָ׳ יְתֵיב רַבִּי וְקָא קַשְׁיָא לֵיהּ: רְבִיעִית לָמָּה נִמְשְׁחָה? אִי מְצוֹרָע –