הַקְּמָחִין, וְלֹא מִשּׁוּלֶיהָ – מִפְּנֵי הַשְּׁמָרִים, אֶלָּא מֵבִיא מִשְּׁלִישָׁהּ מֵאֶמְצָעָהּ.

כֵּיצַד הוּא בּוֹדֵק? הַגִּזְבָּר יוֹשֵׁב, וְהַקָּנֶה בְּיָדוֹ, זָרַק הַגִּיר, הִקִּישׁ בַּקָּנֶה.

רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: שֶׁיֵּשׁ בּוֹ קְמָחִין – פָּסוּל, שֶׁנֶּאֱמַר: ״תְּמִימִים יִהְיוּ לָכֶם״, ״וּמִנְחָתָם״, ״תְּמִימִים יִהְיוּ לָכֶם וְנִסְכֵּיהֶם״.

גְּמָ׳ אֵין מְבִיאִין לֹא מָתוֹק וְלֹא מְבוּשָּׁל וְלֹא מְעוּשָּׁן, וְאִם הֵבִיא – פָּסוּל. וְהָא קָתָנֵי רֵישָׁא: אֵין מְבִיאִין אֶת הֶלִיסְטְיוֹן, וְאִם הֵבִיא – כָּשֵׁר?

אָמַר רָבִינָא: כְּרוֹךְ וְתָנֵי. רַב אָשֵׁי אָמַר: חוּלְיָא דְּשִׁימְשָׁא – לָא מְאִיס, חוּלְיָא דְּפֵירָא – מְאִיס.

אֵין מְבִיאִין יָשָׁן, דִּבְרֵי רַבִּי, וַחֲכָמִים מַכְשִׁירִין. אָמַר חִזְקִיָּה: מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי? אָמַר קְרָא ״לַכֶּבֶשׂ יָיִן״, מָה כֶּבֶשׂ בֶּן שְׁנָתוֹ, אַף יַיִן בֶּן שְׁנָתוֹ.

אִי מָה כֶּבֶשׂ בֶּן שְׁתֵּי שָׁנִים – פָּסוּל, אַף יַיִן בֶּן שְׁתֵּי שָׁנִים – פָּסוּל! וְכִי תֵּימָא הָכִי נָמֵי, וְהָתַנְיָא: יַיִן בֶּן שְׁתֵּי שָׁנִים לֹא יָבִיא, וְאִם הֵבִיא – כָּשֵׁר! מַאן שָׁמְעַתְּ לֵיהּ דְּאָמַר ״לֹא יָבִיא״? רַבִּי, וְקָאָמַר: אִם הֵבִיא – כָּשֵׁר.

אֶלָּא אָמַר רָבָא: הַיְינוּ טַעְמָא דְּרַבִּי, דִּכְתִיב ״אַל תֵּרֶא יַיִן כִּי יִתְאַדָּם״.

אֵין מְבִיאִין לֹא מִן הַדָּלִיּוֹת כּוּ׳. תָּנָא: כְּרָמִים הָעֲבוּדִים פַּעֲמַיִם בַּשָּׁנָה.

רַב יוֹסֵף הֲוָה לֵיהּ קַרְנָא דְּפַרְדֵּיסָא, דְּרָפֵיק בֵּיהּ טְפֵי רִיפְקָא, וְעָבֵד חַמְרָא דְּדָרֵי מַיָּא עַל חַד תְּרֵין.

לֹא הָיוּ כּוֹנְסִין אוֹתָן בַּחֲצָבִין גְּדוֹלִים, תָּנָא: חָבִיּוֹת כַּדִּיּוֹת לוּדִיּוֹת וּבֵינוֹנִיּוֹת.

אֵין מַנִּיחִין אוֹתָן שְׁתַּיִם שְׁתַּיִם, אֶלָּא אַחַת אַחַת.

כֵּיצַד בּוֹדֵק גִּזְבָּר? יוֹשֵׁב וְקָנֶה בְּיָדוֹ. זָרַק הַגִּיר – הִקִּישׁ בַּקָּנֶה. תָּנָא: זָרַק הַגִּיר שֶׁל שְׁמָרִים – גִּזְבָּר הִקִּישׁ בַּקָּנֶה.

וְלֵימָא לֵיהּ מֵימָר? מְסַיַּיע לֵיהּ לְרַבִּי יוֹחָנָן, דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כְּשֵׁם שֶׁהַדִּיבּוּר יָפֶה לַבְּשָׂמִים, כָּךְ דִּיבּוּר רַע לַיַּיִן.

רַבִּי יוֹסֵי בַּר רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר וְכוּ׳. בָּעֵי רַבִּי יוֹחָנָן: הִקְדִּישׁוֹ, מַהוּ שֶׁיִּלְקֶה עָלָיו מִשּׁוּם בַּעַל מוּם? כֵּיוָן דְּפָסוּל – כְּבַעַל מוּם דָּמֵי, אוֹ דִלְמָא אֵין בַּעַל מוּם אֶלָּא בִּבְהֵמָה? תֵּיקוּ.

תָּנוּ רַבָּנַן: אֵילִים מִמּוֹאָב, כְּבָשִׂים מֵחֶבְרוֹן, עֲגָלִים מִשָּׁרוֹן, גּוֹזָלוֹת מֵהַר הַמֶּלֶךְ.

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: מְבִיאִין כְּבָשִׂים שֶׁגׇּבְהָן כְּרׇחְבָּן. אָמַר רָבָא בַּר רַב שֵׁילָא: מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי יְהוּדָה? דִּכְתִיב: ״יִרְעֶה מִקְנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא כַּר נִרְחָב״.

כְּתִיב: ״עַל חוֹמֹתַיִךְ יְרוּשָׁלִַם הִפְקַדְתִּי שֹׁמְרִים כׇּל הַיּוֹם וְכׇל הַלַּיְלָה תָּמִיד לֹא יֶחֱשׁוּ הַמַּזְכִּירִים אֶת ה׳ אַל דֳּמִי לָכֶם״. מַאי אָמְרִי? הָכִי אָמַר רָבָא בַּר רַב שֵׁילָא: ״אַתָּה תָקוּם תְּרַחֵם צִיּוֹן״.

רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אָמַר: ״בּוֹנֵה יְרוּשָׁלַיִם ה׳״. וּמֵעִיקָּרָא מַאי הֲווֹ אָמְרִי? אָמַר רָבָא בַּר רַב שֵׁילָא: ״כִּי בָחַר ה׳ בְּצִיּוֹן אִוָּהּ לְמוֹשָׁב לוֹ״.

הֲדַרַן עֲלָךְ כׇּל קׇרְבְּנוֹת הַצִּיבּוּר.

מַתְנִי׳ שְׁתֵּי מִדּוֹת שֶׁל יָבֵשׁ הָיוּ בְּמִקְדָּשׁ, עִשָּׂרוֹן וַחֲצִי עִשָּׂרוֹן. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: עִשָּׂרוֹן, עִשָּׂרוֹן, וַחֲצִי עִשָּׂרוֹן.

עִשָּׂרוֹן, מֶה הָיָה מְשַׁמֵּשׁ? שֶׁבּוֹ הָיָה מוֹדֵד לְכׇל הַמְּנָחוֹת, לֹא הָיָה מוֹדֵד לֹא בִּשְׁלֹשָׁה לַפָּר, וְלֹא בְּשֶׁל שְׁנַיִם לָאַיִל, אֶלָּא מוֹדְדָן עֶשְׂרוֹנוֹת.

חֲצִי עִשָּׂרוֹן, מָה הָיָה מְשַׁמֵּשׁ? שֶׁבּוֹ הָיָה מוֹדֵד חֲבִיתֵּי כֹּהֵן גָּדוֹל, מֶחֱצָה בַּבֹּקֶר וּמֶחֱצָה בֵּין הָעַרְבַּיִם.

גְּמָ׳ תַּנְיָא: הָיָה רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: מָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״עִשָּׂרוֹן עִשָּׂרוֹן לַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד״? מְלַמֵּד שֶׁשְׁתֵּי עֶשְׂרוֹנוֹת הָיוּ בַּמִּקְדָּשׁ, אֶחָד גָּדוּשׁ וְאֶחָד מָחוּק.

גָּדוּשׁ שֶׁבּוֹ הָיָה מוֹדֵד לְכׇל הַמְּנָחוֹת,