מִתְּמָרִים שֶׁבֶּהָרִים וְלֹא מִפֵּירוֹת שֶׁבָּעֲמָקִים. אָמַר עוּלָּא: אִם הֵבִיא לֹא קִידֵּשׁ.

יָתֵיב רַבָּה וְקָא אָמַר לַהּ לְהָא שְׁמַעְתָּא, אֵיתִיבֵיהּ רַבִּי אַחָא בַּר אַבָּא לְרַבָּה: ״קׇרְבַּן רֵאשִׁית״ – שֶׁתְּהֵא רֵאשִׁית לְכׇל הַמְּנָחוֹת, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ״בְּהַקְרִיבְכֶם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַה׳ בְּשָׁבֻעֹתֵיכֶם״.

אֵין לִי אֶלָּא חֲדָשָׁה שֶׁל חִטִּים, חֲדָשָׁה שֶׁל שְׂעוֹרִים מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר ״חֲדָשָׁה״, ״חֲדָשָׁה״. אִם אֵינוֹ עִנְיָן לַחֲדָשָׁה שֶׁל חִיטִּין – תְּנֵהוּ עִנְיָן לַחֲדָשָׁה שֶׁל שְׂעוֹרִים.

וּמִנַּיִן שֶׁתְּהֵא קוֹדֶמֶת לְבִיכּוּרִים? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְחַג שָׁבֻעֹת תַּעֲשֶׂה לְךָ בִּכּוּרֵי קְצִיר חִטִּים״, וְאֵין לִי אֶלָּא בִּכּוּרֵי קְצִיר חִטִּים, קְצִיר שְׂעוֹרִים מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְחַג הַקָּצִיר בִּכּוּרֵי מַעֲשֶׂיךָ אֲשֶׁר תִּזְרַע בַּשָּׂדֶה״.

וְאֵין לִי אֶלָּא שֶׁתִּזְרַע, עָלוּ מֵאֲלֵיהֶן מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר ״בַּשָּׂדֶה״.

וְאֵין לִי אֶלָּא בַּשָּׂדֶה, מִנַּיִן לְרַבּוֹת שֶׁבְּגַג, וְשֶׁבְּחוּרְבָּה, וְשֶׁבְּעָצִיץ, וְשֶׁבִּסְפִינָה? תַּלְמוּד לוֹמַר ״בִּכּוּרֵי כׇּל אֲשֶׁר בְּאַרְצָם״.

מִנַּיִן שֶׁתְּהֵא קוֹדֶמֶת לִנְסָכִים וּפֵירוֹת הָאִילָן? נֶאֱמַר כָּאן ״בִּכּוּרֵי מַעֲשֶׂיךָ״, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן ״בְּאׇסְפְּךָ אֶת מַעֲשֶׂיךָ מִן הַשָּׂדֶה״ – מָה לְהַלָּן נְסָכִים וּפֵירוֹת אִילָן, אַף כָּאן נְסָכִים וּפֵירוֹת אִילָן.

קָתָנֵי מִיהָא: שֶׁבְּגַג, שֶׁבְּחוּרְבָּה, שֶׁבְּעָצִיץ, וְשֶׁבִּסְפִינָה. סֵיפָא אֲתָאן לִמְנָחוֹת.

מַתְקֵיף לַהּ רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה: אִי הָכִי, הַיְינוּ דִּכְתִיב ״כׇּל טָהוֹר בְּבֵיתְךָ יֹאכַל אֹתוֹ״, וְאִי מְנָחוֹת, לְזִכְרֵי כְהוּנָּה הוּא דְּמִיתְאַכְלָן!

אָמַר רַב מְשַׁרְשְׁיָא: תְּרֵי קְרָאֵי כְּתִיבִי, ״לְךָ יִהְיֶה״, וּכְתִיב ״כׇּל טָהוֹר בְּבֵיתְךָ יֹאכַל אֹתוֹ״. הָא כֵּיצַד? כָּאן – בְּבִיכּוּרִים, כָּאן – בִּמְנָחוֹת.

רַב אָשֵׁי אָמַר: כּוּלֵּיהּ בִּמְנָחוֹת, וְסֵיפָא דִּקְרָא אֲתָאן לְלַחְמֵי תוֹדָה.

בִּפְלוּגְתָּא: רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר – אִם הֵבִיא לֹא קִדֵּשׁ, רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר – אִם הֵבִיא קִדֵּשׁ, נַעֲשָׂה כְּכָחוּשׁ בְּקָדָשִׁים.

בִּשְׁלָמָא רֵישׁ לָקִישׁ, כִּדְאָמַר טַעְמָא. אֶלָּא רַבִּי יוֹחָנָן, מַאי טַעְמָא? אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: רַבִּי יוֹחָנָן חֲזַאי בַּחֲלוֹם, מִילְּתָא מְעַלַּיְיתָא אָמֵינָא. אָמַר קְרָא: ״מֵרֵאשִׁית״ – וְלֹא כׇּל רֵאשִׁית, ״מֵאַרְצְךָ״ – וְלֹא כׇּל אַרְצְךָ.

וְרֵישׁ לָקִישׁ, הַאי ״אַרְצְךָ״ מַאי עָבֵיד לֵיהּ? מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְתַנְיָא: רַבָּן גַּמְלִיאֵל בַּר רַבִּי אוֹמֵר, נֶאֱמַר כָּאן ״אֶרֶץ״, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן ״אֶרֶץ״, מָה לְהַלָּן שֶׁבַח אֶרֶץ, אַף כָּאן שֶׁבַח אֶרֶץ.

וְאִידַּךְ, ״אֶרֶץ״ ״מֵאֶרֶץ״.

וְאִידַּךְ, ״אֶרֶץ״ ״מֵאָרֶץ״ לָא מַשְׁמַע לֵיהּ.

תָּנֵי חֲדָא: שֶׁבְּגַג, וְשֶׁבְּחוּרְבָּה, שֶׁבְּעָצִיץ, וְשֶׁבִּסְפִינָה – מֵבִיא וְקוֹרֵא. וְתַנְיָא אִידַּךְ: מֵבִיא וְאֵינוֹ קוֹרֵא.

בִּשְׁלָמָא רֵישׁ לָקִישׁ, גַּג אַגַּג לָא קַשְׁיָא: הָא – בְּגַג דִּמְעָרָה, הָא – בְּגַג דְּבַיִת.

חוּרְבָּה אַחוּרְבָּה – לָא קַשְׁיָא: כָּאן בְּחוּרְבָּה עֲבוּדָה, כָּאן בְּחוּרְבָּה שֶׁאֵינָהּ עֲבוּדָה.

עָצִיץ אַעָצִיץ – לָא קַשְׁיָא: כָּאן בְּנָקוּב, כָּאן בְּשֶׁאֵינוֹ נָקוּב.

סְפִינָה אַסְּפִינָה – לָא קַשְׁיָא, כָּאן בִּסְפִינָה שֶׁל עֵץ, כָּאן בִּסְפִינָה שֶׁל חֶרֶס.