Menachot · 7a
מנחות · דף ז ע"א
וְכִי מַהְדַּר לֵיהּ לְקוֹמֶץ לְדוּכְתֵּיהּ, (תִּקְדּוֹשׁ) [לִקְדּוֹשׁ] וְלִפְסוֹל.
אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, זֹאת אוֹמֶרֶת: כְּלֵי שָׁרֵת אֵין מְקַדְּשִׁין אֶלָּא מִדַּעַת.
הָא מִדַּעַת מְקַדְּשִׁין? וְהָא בְּעָא מִינֵּיהּ רֵישׁ לָקִישׁ מֵרַבִּי יוֹחָנָן: כְּלֵי שָׁרֵת מַהוּ שֶׁיְּקַדְּשׁוּ פְּסוּלִין לְכַתְּחִילָּה לִיקְרַב? וַאֲמַר לֵיהּ: אֵין מְקַדְּשִׁין! אֲמַר לֵיהּ: אֵין מְקַדְּשִׁין לִיקְרַב, אֲבָל מִקַּדְּשִׁין לִיפָּסֵל.
רַב עַמְרָם אָמַר: כְּגוֹן שֶׁהֶחְזִירוֹ לְבִיסָא גְּדוּשָׁה.
וּמִקְמָץ הֵיכִי קְמַץ? אֶלָּא, כְּגוֹן שֶׁהֶחְזִירוֹ לְבִיסָא טְפוּפָה.
וְכֵיוָן דִּקְמַץ לֵיהּ עֲבַד לֵיהּ גּוּמָּא, כִּי מַהְדַּר לְגַוֵּויהּ דְּמָנָא קָא מַהְדַּר לֵיהּ! מִכִּי מַהְדַּר לֵיהּ, מַנַּח לֵיהּ אַדֻּפְנָא דְּמָנָא, וּמְנִיד לֵיהּ וְנָפֵל מִמֵּילָא, דְּנַעֲשָׂה כְּמִי שֶׁהֶחְזִירוֹ הַקּוֹף.
אֲמַר לֵיהּ רַבִּי יִרְמְיָה לְרַבִּי זֵירָא: וְלוֹקְמַהּ כְּגוֹן שֶׁהֶחְזִירוֹ לִכְלִי הַמּוּנָּח עַל גַּבֵּי קַרְקַע! אֶלָּא, שְׁמַע מִינַּהּ קוֹמְצִין מִכְּלִי שֶׁעַל גַּבֵּי קַרְקַע? אֲמַר לֵיהּ: קָא נָגְעַתְּ בְּבַעְיָא דְּאִיבַּעְיָא לַן, דְּרַבִּי אֲבִימִי תָּנֵי מְנָחוֹת בֵּי רַב חִסְדָּא.
וַאֲבִימִי בֵּי רַב חִסְדָּא תָּנֵי? וְהָאָמַר רַב חִסְדָּא: קוּלְפֵי טָאבֵי בְּלַעִי מֵאֲבִימִי עֲלַהּ דְּהָא שְׁמַעְתָּא, בָּא לְהַכְרִיז רְצוּפִין – שְׁלֹשִׁים יוֹם, שֵׁנִי וַחֲמִישִׁי וְשֵׁנִי – שִׁשִּׁים יוֹם.
אֲבִימִי מַסֶּכְתָּא אִיתְעֲקַרָא (אִיתְעֲקַר) לֵיהּ, וַאֲתָא קַמֵּיהּ דְּרַב חִסְדָּא לְאִדְּכוֹרֵי גְּמָרֵיהּ. וְלִישְׁלַח לֵיהּ וְלֵיתֵי לְגַבֵּיהּ? סְבַר: הָכִי מִסְתַּיְּיעָא מִילְּתָא טְפֵי.
פְּגַע בֵּיהּ רַב נַחְמָן, אֲמַר לֵיהּ: כֵּיצַד קוֹמְצִין? אֲמַר לֵיהּ: מִכְּלִי זֶה. אֲמַר לֵיהּ: וְכִי קוֹמְצִין מִכְּלִי שֶׁעַל גַּבֵּי קַרְקַע? אֲמַר לֵיהּ: דְּמַגְבַּה לֵיהּ כֹּהֵן.
כֵּיצַד מְקַדְּשִׁין אֶת הַמְּנָחוֹת? אֲמַר לֵיהּ: נוֹתְנָהּ לִכְלִי זֶה. וְכִי מְקַדְּשִׁין בִּכְלִי שֶׁעַל גַּבֵּי קַרְקַע? אֲמַר לֵיהּ: דְּמַגְבַּה לֵיהּ כֹּהֵן.
אֲמַר לֵיהּ: אִם כֵּן, הוּצְרַכְתָּה שְׁלֹשָׁה כֹּהֲנִים! אֲמַר לֵיהּ: וּתְהֵא צְרִיכָה שְׁלֹשָׁה עָשָׂר, כַּתָּמִיד.
אֵיתִיבֵיהּ: זֶה הַכְּלָל, כׇּל הַקּוֹמֵץ וְנוֹתֵן בִּכְלִי, הַמּוֹלִיךְ וְהַמַּקְטִיר, לֶאֱכוֹל דָּבָר שֶׁדַּרְכּוֹ לֶאֱכוֹל וְכוּ׳.
וְאִילּוּ מַגְבִּיהַּ לָא קָתָנֵי? תַּנָּא סֵדֶר עֲבוֹדוֹת נָקֵיט, וְלָא סֵדֶר כֹּהֲנִים.
בְּעוֹ מִינֵּיהּ מִדְּרַב שֵׁשֶׁת: מַהוּ לִקְמוֹץ מִכְּלִי שֶׁעַל גַּבֵּי קַרְקַע? אֲמַר לֵיהּ: פּוֹק חֲזִי מָה עָבְדִין לְגָאו. אַרְבָּעָה כֹּהֲנִים נִכְנָסִין, שְׁנַיִם בְּיָדָם שְׁנֵי סְדָרִים, וּשְׁנַיִם בְּיָדָם שְׁנֵי בָּזִיכִין, וְאַרְבָּעָה מְקַדְּמִין לִפְנֵיהֶם, שְׁנַיִם לִיטּוֹל שְׁנֵי סְדָרִים, וּשְׁנַיִם לִיטּוֹל שְׁנֵי בָּזִיכִין.