וְרַבִּי יוֹחָנָן, הַאי ״אֹתָם״ מַאי עָבֵיד לֵיהּ?

מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְתַנְיָא: יָכוֹל יְהֵא יָחִיד מִתְנַדֵּב וּמֵבִיא כַּיּוֹצֵא בָּהּ נְדָבָה, וְקוֹרֵא אֲנִי בָּהּ ״מוֹצֵא שְׂפָתֶיךָ תִּשְׁמֹר וְעָשִׂיתָ״?

תַּלְמוּד לוֹמַר ״קׇרְבַּן רֵאשִׁית תַּקְרִיבוּ״, צִיבּוּר אָמַרְתִּי לְךָ, וְלֹא יָחִיד.

יָכוֹל לֹא יְהֵא יָחִיד מֵבִיא, שֶׁאֵינוֹ מֵבִיא חוֹבָתוֹ כַּיּוֹצֵא בָּהּ, אֲבָל יְהֵא צִיבּוּר מֵבִיא שֶׁמֵּבִיא חוֹבָתוֹ כַּיּוֹצֵא בָּהּ? תַּלְמוּד לוֹמַר ״אֹתָם״, וּמָה יֵשׁ לְךָ לְהָבִיא? שְׁתֵּי הַלֶּחֶם מִן הַשְּׂאוֹר, וּבִכּוּרִים מִן הַדְּבַשׁ.

וּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם לֹא יִקְרְבוּ נְדָבָה? וְהָתַנְיָא: אִם נֶאֱמַר ״כׇּל שְׂאֹר״, לָמָּה נֶאֱמַר ״כׇּל דְּבַשׁ״? וְאִם נֶאֱמַר ״כׇּל דְּבַשׁ״, לָמָּה נֶאֱמַר ״כׇּל שְׂאֹר״? מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ בַּשְּׂאוֹר מַה שֶּׁאֵין בַּדְּבַשׁ, וְיֵשׁ בַּדְּבַשׁ מַה שֶּׁאֵין בִּשְׂאוֹר.

שְׂאוֹר הוּתַּר מִכְּלָלוֹ בַּמִּקְדָּשׁ, דְּבַשׁ לֹא הוּתַּר מִכְּלָלוֹ בַּמִּקְדָּשׁ.

דְּבַשׁ הוּתַּר בִּשְׁיָרֵי מְנָחוֹת, שְׂאוֹר לֹא הוּתַּר בִּשְׁיָרֵי מְנָחוֹת. הָא מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ בַּשְּׂאוֹר מַה שֶּׁאֵין בַּדְּבַשׁ, וְיֵשׁ בַּדְּבַשׁ מַה שֶּׁאֵין בִּשְׂאוֹר, הוּצְרַךְ לוֹמַר ״כׇּל שְׂאֹר״, וְהוּצְרַךְ לוֹמַר ״כׇּל דְּבַשׁ״.

שְׂאוֹר דְּהוּתַּר מִכְּלָלוֹ בַּמִּקְדָּשׁ, מַאי נִיהוּ? לָאו שְׁתֵּי הַלֶּחֶם דְּקָרְבָה נְדָבָה? אָמַר רַב עַמְרָם: לָא, לִיקְרַב עִמָּהֶם.

אִי הָכִי, בִּכּוּרִים נָמֵי, דִּתְנַן: הַגּוֹזָלוֹת שֶׁעַל גַּבֵּי הַסַּלִּין הָיוּ עוֹלוֹת, וְהַסַּלִּים שֶׁבְּיָדָם נִיתָּנִין לַכֹּהֲנִים. הָנְהוּ לְעַטֵּר בִּכּוּרִים הוּא דְּאָתוּ.

בָּעֵי רָמֵי בַּר חָמָא מֵרַב חִסְדָּא: הַמַּעֲלֶה מִבְּשַׂר חַטַּאת הָעוֹף עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, מַהוּ?

כֹּל שֶׁמִּמֶּנּוּ לָאִישִּׁים, אָמַר רַחֲמָנָא, וְהַאי אֵין מִמֶּנּוּ לָאִישִּׁים? אוֹ דִלְמָא כֹּל שֶׁשְּׁמוֹ קׇרְבָּן, וְהַאי נָמֵי שְׁמוֹ קׇרְבָּן? אֲמַר לֵיהּ: כֹּל שֶׁשְּׁמוֹ קׇרְבָּן, וְהַאי נָמֵי שְׁמוֹ קׇרְבָּן.

כְּתַנָּאֵי: רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: כֹּל שֶׁמִּמֶּנּוּ לָאִישִּׁים, רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: כֹּל שֶׁשְּׁמוֹ קׇרְבָּן.

מַאי בֵּינַיְיהוּ? אָמַר רַב חִסְדָּא: בְּשַׂר חַטַּאת הָעוֹף אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ.

רַב אָמַר: לוֹג שֶׁמֶן שֶׁל מְצוֹרָע אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ, דְּתָנֵי לֵוִי: ״כׇּל קׇרְבָּנָם״ – לְרַבּוֹת לוֹג שֶׁמֶן שֶׁל מְצוֹרָע.

תָּנוּ רַבָּנַן: ״שְׂאֹר ... בַּל תַּקְטִירוּ״ – אֵין לִי אֶלָּא כּוּלּוֹ, מִקְצָתוֹ מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״כׇל״. עֵירוּבוֹ מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״כִּי כׇל״.

מַאי קָאָמַר? אָמַר אַבָּיֵי, הָכִי קָאָמַר: ״שְׂאֹר בַּל תַּקְטִירוּ״ – אֵין לִי אֶלָּא כְּזַיִת, חֲצִי זַיִת מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר ״כׇּל״, עֵירוּבוֹ מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר ״כִּי כׇל״.

רָבָא אָמַר: הָכִי קָאָמַר – ״שְׂאֹר בַּל תַּקְטִירוּ״ אֵין לִי אֶלָּא קוֹמֶץ, חֲצִי קוֹמֶץ מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״כׇל״. עֵירוּבוֹ מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״כִּי כׇל״.

בְּמַאי קָא מִיפַּלְגִי? אַבָּיֵי סָבַר: יֵשׁ קוֹמֶץ פָּחוֹת מִשְּׁנֵי זֵיתִים,