נב ע"א

Menachot · 52a

מנחות · דף נב ע"א

בְּאֶפְרָהּ אֵין מוֹעֲלִין.

אָמַר רַב אָשֵׁי: שְׁתֵּי תַּקָּנוֹת הֲוַאי, דְּאוֹרָיְיתָא – בָּהּ מוֹעֲלִין, בְּאֶפְרָהּ אֵין מוֹעֲלִין. כֵּיוָן דַּחֲזוֹ דְּקָא מְזַלְזְלִי בַּהּ, וְקָא עָבְדִי מִינֵּיהּ לְמַכָּתָן – גְּזַרוּ בֵּיהּ מְעִילָה.

כֵּיוָן דַּחֲזוֹ דְּקָא פָּרְשִׁי מִסְּפֵק הַזָּאוֹת, אוֹקְמוּהָ אַדְּאוֹרָיְיתָא.

תָּנוּ רַבָּנַן: פַּר הֶעְלֵם דָּבָר שֶׁל צִיבּוּר וּשְׂעִירֵי עֲבוֹדָה זָרָה – בַּתְּחִילָּה מַגְבִּין לָהֶן, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: מִתְּרוּמַת הַלִּשְׁכָּה הֵן בָּאִין.

וְהָתַנְיָא אִיפְּכָא, הֵי מִינַּיְיהוּ אַחְרִיתָא?

אַמְרוּהָ רַבָּנַן קַמֵּיהּ דְּרַב אָשֵׁי: לֵימָא קַמַּיְיתָא אַחְרִיתָא, דְּשָׁמְעִינַן לֵיהּ לְרַבִּי שִׁמְעוֹן דְּחָיֵישׁ לִפְשִׁיעָה.

אֲמַר לְהוּ רַב אָשֵׁי: אֲפִילּוּ תֵּימָא בָּתְרָיְיתָא אַחְרִיתָא, כִּי קָא חָיֵישׁ רַבִּי שִׁמְעוֹן לִפְשִׁיעָה – מִילְּתָא דְּלֵית בְּהוּ כַּפָּרָה בְּגַוַּוהּ, בְּמִילְּתָא דְּאִית לְהוּ כַּפָּרָה בְּגַוַּוהּ – לָא חָיֵישׁ רַבִּי שִׁמְעוֹן לִפְשִׁיעָה.

מַאי הָוֵי עֲלַהּ?

אֲמַר לֵיהּ רַבָּה זוּטֵי לְרַב אָשֵׁי: תָּא שְׁמַע, דְּתַנְיָא: ״אֶת קׇרְבָּנִי לַחְמִי לְאִשַּׁי רֵיחַ נִיחֹחִי תִּשְׁמְרוּ לְהַקְרִיב לִי בְּמוֹעֲדוֹ״ – לְרַבּוֹת פַּר הֶעְלֵם דָּבָר שֶׁל צִיבּוּר וּשְׂעִירֵי עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁבָּאִין מִתְּרוּמַת הַלִּשְׁכָּה, דִּבְרֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן.

וּשְׁלֵימָה הָיְתָה קְרֵיבָה וְכוּ׳. אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא: בָּעֵי רַבִּי יוֹחָנָן – שְׁלֵימָה שַׁחֲרִית וּשְׁלֵימָה בֵּין הָעַרְבַּיִם, אוֹ דִילְמָא שְׁלֵימָה שַׁחֲרִית וּבְטֵילָה בֵּין הָעַרְבַּיִם?

אָמַר רָבָא תָּא שְׁמַע: שְׁמִינִי בַּחֲבִיתִּים, וְאִם אִיתָא דִּבְטֵילָה בֵּין הָעַרְבַּיִם – הָא זִמְנִין דְּלָא מַשְׁכַּח לֵיהּ שְׁמִינִי בַּחֲבִיתִּים! הֵיכִי דָּמֵי? דְּמֵת כֹּהֵן גָּדוֹל וְלֹא מִינּוּ אַחֵר תַּחְתָּיו.

אַמְרוּהָ רַבָּנַן קַמֵּיהּ דְּרַבִּי יִרְמְיָה, אֲמַר: בַּבְלָאֵי טַפְשָׁאֵי, מִשּׁוּם (דְּיָתְבוּ) [דְּיָתְבִי] בְּאַתְרָא דַּחֲשׁוֹכָא אָמְרִי שְׁמַעְתָּתָא דִּמְחַשְּׁכָן.

אֶלָּא, דְּקָתָנֵי: שְׁבִיעִי בַּסֹּלֶת, תְּשִׁיעִי בַּיַּיִן, הָכִי נָמֵי דְּלָא בָּטְלִי?

״מִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם״ בַּלַּיְלָה, ״מִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם״ אֲפִילּוּ לְמָחָר.

אֶלָּא, דְּאִי לָא קָתָנֵי; הָכִי נָמֵי, דְּאִי לָא קָתָנֵי.

אַהְדְּרוּהָ קַמֵּיהּ דְּרָבָא, אֲמַר: מִבִּישׁוּתִין אָמְרִי קַמַּיְיהוּ, מִטֵּיבוּתִין לָא אָמְרִי קַמַּיְיהוּ.

והֲדַר אָמַר רָבָא: הָנֵי נָמֵי טֵיבוּתִין הִיא, אָמַר קְרָא: ״סֹלֶת מִנְחָה תָּמִיד״, הֲרֵי הִיא לְךָ כְּמִנְחַת תְּמִידִין.

מַאי הָוֵי עֲלַהּ? אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: תָּא שְׁמַע, דְּתַנְיָא: שְׁלֵימָה שַׁחֲרִית, וּשְׁלֵימָה בֵּין הָעַרְבָּיִם.

אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: פְּלִיגִי בַּהּ אַבָּא יוֹסֵי בֶּן דּוֹסְתַּאי וְרַבָּנַן.

אַבָּא יוֹסֵי בֶּן דּוֹסְתַּאי אוֹמֵר: מַפְרִישׁ לָהּ שְׁנֵי קְמָצִים שֶׁל לְבוֹנָה, קוֹמֶץ שַׁחֲרִית וְקוֹמֶץ בֵּין הָעַרְבָּיִם. וְרַבָּנַן אָמְרִי: מַפְרִישׁ לָהּ קוֹמֶץ אֶחָד, חֲצִי קוֹמֶץ שַׁחֲרִית וַחֲצִי קוֹמֶץ בֵּין הָעַרְבָּיִם.

בְּמַאי קָמִיפַּלְגִי? אַבָּא יוֹסֵי בֶּן דּוֹסְתַּאי סָבַר: לָא אַשְׁכְּחַן חֲצִי קוֹמֶץ דְּקָרֵיב, וְרַבָּנַן סָבְרִי: לָא אַשְׁכְּחַן עִשָּׂרוֹן דְּבָעֵי שְׁנֵי קְמָצִים.

בָּעֵי רַבִּי יוֹחָנָן: כֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁמֵּת וְלֹא מִינּוּ אַחֵר תַּחְתָּיו,

Text: William Davidson Edition - Vocalized Aramaic · unknown · Rashi: Beis Seforim (JewishContent.org)