אֵילִים דְּהֵיכָא? אִי דְּהָנְהוּ – דְּאַיִל הוּא, אִי דַּעֲצֶרֶת דְּתוֹרַת כֹּהֲנִים – הֲוָיָה כְּתִיב בְּהוּ.

לְעוֹלָם דַּעֲצֶרֶת דְּתוֹרַת כֹּהֲנִים, וְהָכִי קָאָמַר: לָא אֵילִים דְּתוֹרַת כֹּהֲנִים מְעַכְּבִי לֵיהּ לְאַיִל דְּחוֹמֶשׁ הַפְּקוּדִים, וָלֹא אַיִל דְּחוֹמֶשׁ הַפְּקוּדִים מְעַכֵּב לְהוּ לְאֵילִים דְּתוֹרַת כֹּהֲנִים.

אֶלָּא, פָּרִים – דַּאֲפִילּוּ אַהֲדָדֵי לָא מְעַכְּבִי, וְאֵילִים – דְּהָכָא וּדְהָכָא הוּא דְּלָא מְעַכְּבִי, אִינְהוּ מְעַכְּבִי.

תַּנָּא מִילֵּי מִילֵּי קָתָנֵי.

״וּבְיוֹם הַחֹדֶשׁ (תִּקַּח) פַּר בֶּן בָּקָר תָּמִים וְשִׁשָּׁה כְּבָשִׂים וָאַיִל תְּמִימִים יִהְיוּ״, ״פַּר״ – מָה תַּלְמוּד לוֹמַר?

לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר בַּתּוֹרָה ״פָּרִים״, וּמִנַּיִן שֶׁאִם לֹא מָצָא שְׁנַיִם מֵבִיא אֶחָד? תַּלְמוּד לוֹמַר ״פַּר״.

״שִׁשָּׁה כְּבָשִׂים״ – מָה תַּלְמוּד לוֹמַר? לְפִי שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה ״שִׁבְעָה״, וּמִנַּיִן שֶׁאִם לֹא מָצָא שִׁבְעָה יָבִיא שִׁשָּׁה? תַּלְמוּד לוֹמַר ״שִׁשָּׁה״.

וּמִנַּיִן שֶׁאִם לֹא מָצָא שִׁשָּׁה, יָבִיא חֲמִשָּׁה, חֲמִשָּׁה יָבִיא אַרְבָּעָה, אַרְבָּעָה יָבִיא שְׁלֹשָׁה, שְׁלֹשָׁה יָבִיא שְׁנַיִם, וַאֲפִילּוּ אֶחָד? תַּלְמוּד לוֹמַר ״וְלַכְּבָשִׂים כַּאֲשֶׁר תַּשִּׂיג יָדוֹ״.

וּמֵאַחַר דִּכְתִיב הָכִי, ״שִׁשָּׁה כְּבָשִׂים״ לְמָה לִי? דְּכַמָּה דְּאֶפְשָׁר לְהַדּוֹרֵי, מְהַדְּרִינַן.

וּמִנַּיִן (לְאֵילִים שֶׁבְּתוֹרַת כֹּהֲנִים) שֶׁמְּעַכְּבִין זֶה אֶת זֶה? תַּלְמוּד לוֹמַר ״יִהְיוּ״.

״כֹּה אָמַר ה׳ אֱלֹהִים בָּרִאשׁוֹן בְּאֶחָד לַחוֹדֶשׁ תִּקַּח פַּר בֶּן בָּקָר תָּמִים וְחִטֵּאתָ אֶת הַמִּקְדָּשׁ״. ״חַטָּאת״ – עוֹלָה הִיא! אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: פָּרָשָׁה זוֹ אֵלִיָּהוּ עָתִיד לְדוֹרְשָׁהּ.

רַב אָשֵׁי אָמַר: מִילּוּאִים הִקְרִיבוּ בִּימֵי עֶזְרָא, כְּדֶרֶךְ שֶׁהִקְרִיבוּ בִּימֵי מֹשֶׁה.

תַּנְיָא נָמֵי הָכִי, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: פָּרָשָׁה זוֹ אֵלִיָּהוּ עָתִיד לְדוֹרְשָׁהּ. אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹסֵי: מִלּוּאִים הִקְרִיבוּ בִּימֵי עֶזְרָא, כְּדֶרֶךְ שֶׁהִקְרִיבוּ בִּימֵי מֹשֶׁה. אָמַר לוֹ: תָּנוּחַ דַּעְתְּךָ שֶׁהִנַּחְתָּ דַּעְתִּי.

״וְכׇל נְבֵלָה וּטְרֵפָה מִן הָעוֹף וּמִן הַבְּהֵמָה לֹא יֹאכְלוּ הַכֹּהֲנִים״ – כֹּהֲנִים הוּא דְּלֹא יֹאכְלוּ, הָא יִשְׂרָאֵל אָכְלִי? אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: פָּרָשָׁה זוֹ אֵלִיָּהוּ עָתִיד לְדוֹרְשָׁהּ.

רָבִינָא אָמַר: כֹּהֲנִים אִיצְטְרִיךְ לֵיהּ, סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: הוֹאִיל וְאִשְׁתְּרִי מְלִיקָה לְגַבַּיְיהוּ, תִּשְׁתְּרֵי נָמֵי נְבֵילָה וּטְרֵפָה, קָא מַשְׁמַע לַן.

״וְכֵן תַּעֲשֶׂה בְּשִׁבְעָה בַחֹדֶשׁ מֵאִישׁ שֹׁגֶה וּמִפֶּתִי וְכִפַּרְתֶּם אֶת הַבָּיִת״, ״שִׁבְעָה״?

אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אֵלּוּ שִׁבְעָה שְׁבָטִים שֶׁחָטְאוּ, וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין רוּבָּהּ שֶׁל קָהָל.

״חֹדֶשׁ״ – אִם חִדְּשׁוּ וְאָמְרוּ חֵלֶב מוּתָּר, ״מֵאִישׁ שֹׁגֶה וּמִפֶּתִי״ – מְלַמֵּד שֶׁאֵין חַיָּיבִין אֶלָּא עַל הֶעְלֵם דָּבָר עִם שִׁגְגַת מַעֲשֶׂה.

אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: זָכוּר אוֹתוֹ הָאִישׁ לַטּוֹב, וַחֲנִינָא בֶּן חִזְקִיָּה שְׁמוֹ, שֶׁאִלְמָלֵא הוּא נִגְנַז סֵפֶר יְחֶזְקֵאל, שֶׁהָיוּ דְּבָרָיו סוֹתְרִין דִּבְרֵי תוֹרָה. מֶה עָשָׂה? הֶעֱלָה שְׁלֹשׁ מֵאוֹת גַּרְבֵי שֶׁמֶן, וְיָשַׁב בַּעֲלִיָּיה וּדְרָשׁוֹ.

אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: אִם הָיוּ לָהֶם פָּרִים מְרוּבִּין [וְכוּ׳].

תָּנוּ רַבָּנַן: ״וְאֵיפָה לַפָּר וְאֵיפָה לָאַיִל יַעֲשֶׂה מִנְחָה וְלַכְּבָשִׂים כַּאֲשֶׁר תַּשִּׂיג יָדוֹ וְשֶׁמֶן הִין לָאֵיפָה״. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: וְכִי מִדַּת פָּרִים וְאֵילִים אַחַת הִיא?

אֶלָּא, שֶׁאִם הָיוּ לָהֶם פָּרִים מְרוּבִּין וְלֹא הָיוּ נְסָכִים – יָבִיאוּ פַּר אֶחָד וּנְסָכָיו, וְאַל יִקְרְבוּ כּוּלָּן בְּלֹא נְסָכִים. וְאִם הָיוּ לָהֶם