תָּנוּ רַבָּנַן: סָדִין בְּצִיצִית – בֵּית שַׁמַּאי פּוֹטְרִין וּבֵית הִלֵּל מְחַיְּיבִין, וַהֲלָכָה כְּדִבְרֵי בֵּית הִלֵּל.

אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן רַבִּי צָדוֹק: וַהֲלֹא כׇּל הַמֵּטִיל תְּכֵלֶת בִּירוּשָׁלַיִם אֵינוֹ אֶלָּא מִן הַמַּתְמִיהִין!

אָמַר רַבִּי: אִם כֵּן, לָמָּה אֲסָרוּהָ? לְפִי שֶׁאֵין בְּקִיאִין.

אֲמַר לֵיהּ רָבָא בַּר רַב חָנָא לְרָבָא: וְלִרְמוֹ בֵּי עַשְׂרָה וְנִפְּקוּ לְשׁוּקָא וּמִפַּרְסְמָא (למילתא) [מִילְּתָא]! כׇּל שֶׁכֵּן דְּמַתְמְהוּ עִילָּוַן.

וְלִידְרְשַׁהּ בְּפִירְקָא! גְּזֵירָה מִשּׁוּם קָלָא אִילָן.

וְלֹא יְהֵא אֶלָּא לָבָן! כֵּיוָן דְּאֶפְשָׁר בְּמִינָן – לָא.

כִּדְרֵישׁ לָקִישׁ, דְּאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: כׇּל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא עֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה, אִם אַתָּה יָכוֹל לְקַיֵּים אֶת שְׁנֵיהֶם – מוּטָב, וְאִם לָאו – יָבוֹא עֲשֵׂה וְיִדְחֶה אֶת לֹא תַעֲשֶׂה.

וְלִיבְדְּקוּהָ, אֶלָּא גְּזֵירָה מִשּׁוּם טְעִימָה.

וְלִיכְתְּבָה אַדִּיסְקֵי! אַדִּיסְקֵי לֵיקוּם וְלִיסְמוֹךְ? אָמַר רָבָא: הַשְׁתָּא