Menachot · 32b
מנחות · דף לב ע"ב
דְּכַתְבִינְהוּ אַדּוּכְסוּסְטוֹס בִּמְקוֹם בָּשָׂר.
וְאִיבָּעֵית אֵימָא: שִׁינָּה בָּזֶה וּבָזֶה תַּנָּאֵי הִיא, דְּתַנְיָא: שִׁינָּה בָּזֶה וּבָזֶה – פָּסוּל, רַבִּי [אַחָא מַכְשִׁיר מִשּׁוּם רַבִּי] אַחַאי בְּרַבִּי חֲנִינָא, וְאָמְרִי לַהּ מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי עֲקִיבָא בְּרַבִּי חֲנִינָא.
הָא מוֹרִידִין עוֹשִׂין – וְהָא בָּעֲיָא שִׂרְטוּט, דְּאָמַר רַב מִנְיוֹמֵי בַּר חִלְקִיָּה, אָמַר רַב חָמָא בַּר גּוּרְיָא אָמַר רַב: כׇּל מְזוּזָה שֶׁאֵינָהּ מְשׂוּרְטֶטֶת פְּסוּלָה, וְרַב מִנְיָמִין בַּר חִלְקִיָּה דִּידֵיהּ אָמַר: שִׂרְטוּט שֶׁל מְזוּזָה הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי.
תַּנָּאֵי הִיא, דְּתַנְיָא: רַבִּי יִרְמְיָה אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבֵּינוּ: תְּפִילִּין וּמְזוּזוֹת נִכְתָּבוֹת שֶׁלֹּא מִן הַכְּתָב, וְאֵין צְרִיכוֹת שִׂירְטוּט.
וְהִילְכְתָא: תְּפִילִּין לָא בָּעֵי שִׂרְטוּט, וּמְזוּזָה בָּעֲיָא שִׂירְטוּט, וְאִידֵּי וְאִידֵּי נִכְתָּבוֹת שֶׁלֹּא מִן הַכְּתָב. מַאי טַעְמָא? מִיגְרָס גְּרִיסִין.
אָמַר רַב חֶלְבּוֹ: אֲנָא חֲזֵיתֵיהּ לְרַב הוּנָא, דַּהֲוָה יָתֵיב אַפּוּרְיָא דְּסֵפֶר תּוֹרָה עֲלֵיהּ, וְכַף לְכַדָּא אַאַרְעָא, וְאַנַּח עֲלֵיהּ סֵפֶר תּוֹרָה, וַהֲדַר יְתֵיב בְּמִיטָּה. קָסָבַר: אָסוּר לֵישֵׁב עַל גַּבֵּי מִיטָּה שֶׁסֵּפֶר תּוֹרָה מוּנָּח עָלֶיהָ.
וּפְלִיגָא דְּרַבָּה בַּר בַּר חָנָה, דְּאָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מוּתָּר לֵישֵׁב עַל גַּבֵּי מִיטָּה שֶׁסֵּפֶר תּוֹרָה מוּנָּח עָלֶיהָ. וְאִם לְחָשְׁךָ אָדָם לוֹמַר: מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי אֶלְעָזָר שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב עַל הַמִּיטָּה וְנִזְכַּר שֶׁסֵּפֶר תּוֹרָה מוּנָּח עָלֶיהָ, וְנִשְׁמַט וְיָשַׁב עַל גַּבֵּי קַרְקַע, וְדוֹמֶה כְּמִי שֶׁהִכִּישׁוֹ נָחָשׁ – הָתָם סֵפֶר תּוֹרָה עַל גַּבֵּי קַרְקַע הֲוָה.
אָמַר רַב יְהוּדָה, אָמַר שְׁמוּאֵל: כְּתָבָהּ אִגֶּרֶת – פְּסוּלָה. מַאי טַעְמָא? אָתְיָא ״כְּתִיבָה״ ״כְּתִיבָה״ מִסֵּפֶר.
וְאָמַר רַב יְהוּדָה, אָמַר שְׁמוּאֵל: תְּלָאָהּ בְּמַקֵּל – פְּסוּלָה. מַאי טַעְמָא? ״בִּשְׁעָרֶיךָ״ בָּעֵינַן. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: תְּלָאָהּ בְּמַקֵּל, אוֹ שֶׁהִנִּיחָהּ אַחַר הַדֶּלֶת – סַכָּנָה וְאֵין בָּהּ מִצְוָה.
שֶׁל בֵּית מוֹנְבַּז הַמֶּלֶךְ הָיוּ עוֹשִׂין בְּפוּנְדְּקוֹתֵיהֶן כֵּן, זֵכֶר לִמְזוּזָה.
וְאָמַר רַב יְהוּדָה, אָמַר שְׁמוּאֵל: מִצְוָה לְהַנִּיחָהּ בְּתוֹךְ חֲלָלוֹ שֶׁל פֶּתַח. פְּשִׁיטָא, ״בִּשְׁעָרֶיךָ״ אָמַר רַחֲמָנָא! סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא, הוֹאִיל וְאָמַר רָבָא: מִצְוָה לְהַנִּיחָהּ