Menachot · 22b
מנחות · דף כב ע"ב
מִכָּאן לָעוֹלִין שֶׁאֵין מְבַטְּלִין זֶה אֶת זֶה, וְרַבִּי יְהוּדָה סָבַר: מִכָּאן לְמִין בְּמִינוֹ שֶׁאֵינוֹ בָּטֵל.
רַבָּנַן סָבְרִי מִכָּאן לָעוֹלִין שֶׁאֵין מְבַטְּלִין זֶה אֶת זֶה, וְדִלְמָא מִשּׁוּם דְּמִין בְּמִינוֹ הוּא!
אִי אַשְׁמְעִינַן מִין בְּמִינוֹ, וְלָא אַשְׁמְעִינַן עוֹלִין, כִּדְקָא אָמְרַתְּ. הַשְׁתָּא דְּאַשְׁמְעִינַן עוֹלִין, מִשּׁוּם דְּעוֹלִין.
וְדִלְמָא עַד דְּאִיכָּא מִין בְּמִינוֹ וְעוֹלִין? קַשְׁיָא.
וְרַבִּי יְהוּדָה סָבַר מִכָּאן לְמִין בְּמִינוֹ שֶׁאֵינוֹ בָּטֵל, וְדִלְמָא מִשּׁוּם דְּעוֹלִין הוּא!
אִי אַשְׁמְעִינַן עוֹלִין מִין בְּשֶׁאֵינוֹ מִינוֹ – כִּדְקָאָמְרַתְּ, הַשְׁתָּא דְּאַשְׁמְעִינַן מִין בְּמִינוֹ – מִשּׁוּם דְּמִין בְּמִינוֹ הוּא.
וְדִילְמָא עַד דְּאִיכָּא מִין בְּמִינוֹ וְעוֹלִין? קַשְׁיָא.
תְּנַן: רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: בְּמִנְחַת כֹּהֲנִים, בְּמִנְחַת כֹּהֵן מָשִׁיחַ, וּבְמִנְחַת נְסָכִים – פְּסוּלָה, שֶׁזּוֹ בְּלִילָתָהּ עָבָה וְזוֹ בְּלִילָתָהּ רַכָּה, וְהֵן בּוֹלְעוֹת זוֹ מִזּוֹ. וְכִי בּוֹלְעוֹת זוֹ מִזּוֹ מָה הָוֵי? מִין בְּמִינוֹ הוּא!