הָא תּוּ לְמָה לִי? אִי לֶאֱכוֹל וְלֶאֱכוֹל דָּבָר (שאין) [שֶׁ]דַּרְכּוֹ לֶאֱכוֹל קָא מַשְׁמַע לַן דְּמִצְטָרֵף, מֵרֵישָׁא דְּסֵיפָא שָׁמְעַתְּ מִינַּהּ, דְּקָתָנֵי: כַּחֲצִי זַיִת בַּחוּץ כַּחֲצִי זַיִת לְמָחָר פָּסוּל, הָא כַּחֲצִי זַיִת לְמָחָר וְכַחֲצִי זַיִת לְמָחָר – פִּיגּוּל.

אִי לֶאֱכוֹל וּלְהַקְטִיר (דְּהִיא גּוּפַהּ קָא מַשְׁמַע לַן), מִדִּיּוּקָא דְּרֵישָׁא שָׁמְעַתְּ מִינַּהּ.

דְּהַשְׁתָּא, מָה לֶאֱכוֹל וְלֶאֱכוֹל דָּבָר שֶׁאֵין דַּרְכּוֹ לֶאֱכוֹל – אָמְרַתְּ לָא מִצְטָרֵף, לֶאֱכוֹל וּלְהַקְטִיר מִיבַּעְיָא?

אִין, לֶאֱכוֹל וּלְהַקְטִיר אִיצְטְרִיכָא לֵיהּ, סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: הָתָם הוּא דְּלָא כִּי אוֹרְחֵיהּ קָמְחַשֵּׁב.

אֲבָל הָכָא, דִּבְהַאי כִּי אוֹרְחֵיהּ קָמְחַשֵּׁב, וּבְהַאי כִּי אוֹרְחֵיהּ קָא מְחַשֵּׁב, אֵימָא לִצְטָרֵף, קָא מַשְׁמַע לַן.

הֲדַרַן עֲלָךְ כׇּל הַמְּנָחוֹת.

מַתְנִי׳ הַקּוֹמֵץ אֶת הַמִּנְחָה לֶאֱכוֹל שְׁיָרֶיהָ אוֹ לְהַקְטִיר קוּמְצָהּ לְמָחָר – מוֹדֶה רַבִּי יוֹסֵי בָּזֶה שֶׁהוּא פִּיגּוּל וְחַיָּיבִין עָלָיו כָּרֵת. לְהַקְטִיר לְבוֹנָתָהּ לְמָחָר, רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: פָּסוּל וְאֵין בּוֹ כָּרֵת, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: פִּיגּוּל וְחַיָּיבִין עָלָיו כָּרֵת.

אָמְרוּ לוֹ: מָה (שִׁינָּה) [שָׁנַת] זוֹ מִן הַזֶּבַח? אָמַר לָהֶן: שֶׁהַזֶּבַח דָּמוֹ וּבְשָׂרוֹ וְאֵימוּרָיו אֶחָד, וּלְבוֹנָה אֵינָהּ מִן הַמִּנְחָה.

גְּמָ׳ לְמָה לִי לְמִיתְנֵא ״מוֹדֶה רַבִּי יוֹסֵי בָּזוֹ״?

מִשּׁוּם דְּקָא בָּעֵי לְמִיתְנֵא סֵיפָא, לְהַקְטִיר לְבוֹנָתָהּ לְמָחָר, רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: פָּסוּל וְאֵין בּוֹ כָּרֵת.

מַהוּ דְּתֵימָא: טַעְמָא דְּרַבִּי יוֹסֵי מִשּׁוּם דְּקָסָבַר אֵין מְפַגְּלִין בַּחֲצִי מַתִּיר, וַאֲפִילּוּ רֵישָׁא נָמֵי,