וְאִי בָּעֵי זָרֵיק, וְקָתָנֵי דְּאֵינוֹ מְטַמֵּא טוּמְאַת אֳכָלִין. מַאי לָאו דְּפַיגֵּל בִּזְרִיקָה? לָא, דְּפַיגֵּל בִּשְׁחִיטָה.

אֲבָל פַּיגֵּל בִּזְרִיקָה, מַאי? הָכִי נָמֵי דִּמְטַמֵּא טוּמְאַת אֳכָלִין.

אַדְּתָנֵי פִּיגֵּל בְּמִנְחָה מְטַמֵּא טוּמְאַת אֳכָלִין, לִיפְלוֹג בְּדִידַהּ, בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? דְּפַיגֵּל בִּשְׁחִיטָה, אֲבָל פַּיגֵּל בִּזְרִיקָה – מְטַמֵּא טוּמְאַת אֳכָלִין!

פִּיגֵּל בְּמִנְחָה אִיצְטְרִיכָא לֵיהּ, דְּאַף עַל גַּב דְּפַיגֵּל בִּקְמִיצָה, דְּקוֹמֶץ בְּמִנְחָה כִּשְׁחִיטָה דָּמֵי, אֲפִילּוּ הָכִי – מְטַמֵּא טוּמְאַת אֳכָלִין, הוֹאִיל וְהָיְתָה לוֹ שְׁעַת הַכּוֹשֶׁר מֵעִיקָּרוֹ.

אָמַר רַב אָשֵׁי: אַמְרִיתַהּ לִשְׁמַעְתָּא קַמֵּיהּ דְּרַב נַחְמָן, אֲפִילּוּ תֵּימָא לָן מַמָּשׁ, וַאֲפִילּוּ תֵּימָא דְּפַיגֵּל בִּזְרִיקָה.

דְּאִי בָּעֵי פָּרֵיק – אָמְרִינַן, אִי בָּעֵי הֲוָה זָרֵיק – לָא אָמְרִינַן.

מֵיתִיבִי, כְּלָל אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: כֹּל שֶׁהָיְתָה לָהּ שְׁעַת הֶיתֵּר לַכֹּהֲנִים – אֵין מוֹעֲלִין בָּהּ, וְכֹל שֶׁלֹּא הָיְתָה לָהּ שְׁעַת הֶיתֵּר לַכֹּהֲנִים – מוֹעֲלִין בָּהּ.

וְאֵיזֶהוּ שְׁעַת הֶיתֵּר לַכֹּהֲנִים? שֶׁלָּנָה, וְשֶׁנִּטְמֵאת, וְשֶׁיָּצְאָה.

וְאֵיזוֹ הִיא שֶׁלֹּא הָיְתָה לָהּ שְׁעַת הֶיתֵּר לַכֹּהֲנִים? שֶׁנִּשְׁחֲטָה חוּץ לִזְמַנָּהּ, וְחוּץ לִמְקוֹמָהּ, וְשֶׁקִּבְּלוּ פְּסוּלִין וְזָרְקוּ אֶת דָּמָהּ.

קָתָנֵי מִיהָא רֵישָׁא שֶׁלָּנָה, וְשֶׁנִּטְמֵאת, וְשֶׁיָּצְאָה. מַאי לָאו לָנָה מַמָּשׁ, וְהָכָא דְּאִי בָּעֵי הֲוָה זָרֵיק הוּא, וְקָתָנֵי דְּאֵין מוֹעֲלִין.

לָא, רְאוּיָה לָצֵאת, וּרְאוּיָה לִטַּמֵּא, וּרְאוּיָה לָלִין.

אֲבָל לִינָה מַמָּשׁ, מַאי? הָכִי נָמֵי דְּמוֹעֲלִין! הַאי ״כׇּל (שהיה) [שֶׁהָיְתָה] לָהּ שְׁעַת הֶיתֵּר לַכֹּהֲנִים״ וְ״כֹל שֶׁלֹּא הָיְתָה לָהּ שְׁעַת הֶיתֵּר לַכֹּהֲנִים״?

״כֹּל שֶׁיֵּשׁ לָהּ שְׁעַת הֶיתֵּר לַכֹּהֲנִים אֵין מוֹעֲלִין בָּהּ״, וְ״כֹל שֶׁאֵין לָהּ שְׁעַת הֶיתֵּר לַכֹּהֲנִים מוֹעֲלִין בָּהּ״ מִיבְּעֵי לֵיהּ!

אֶלָּא אָמַר רַב אָשֵׁי: מְעִילָה אַטּוּמְאָה קָא רָמֵית?

מְעִילָה מִשּׁוּם קְדוּשָּׁה וְלָאו קְדוּשָּׁה הִיא, לְבָתַר דְּפָקְעָה לַהּ קְדוּשְּׁתֵיהּ, בְּמַאי הָדְרָא רָכְבָא לַהּ?

טוּמְאָה מִשּׁוּם אוּכְלָא וְלָאו (מִשּׁוּם) אוּכְלָא הִיא, כֹּל הֵיכָא דְּאִי בָּעֵי זָרֵיק מָצֵי זָרֵיק לֵיהּ – מְשַׁוֵּי לֵיהּ אוּכְלָא, וּמְטַמֵּא טוּמְאַת אֳכָלִין. הֵיכָא דְּאִי בָּעֵי (מָצֵי) זָרֵיק לָא מָצֵי זָרֵיק – לָא מְשַׁוֵּי לֵיהּ אוּכְלָא, [וְלָא] מְטַמֵּא טוּמְאַת אֳכָלִין.

מֵיתִיבִי: הַמֵּבִיא אָשָׁם תָּלוּי, וְנוֹדַע שֶׁלֹּא חָטָא – אִם עַד שֶׁלֹּא נִשְׁחַט נוֹדַע לוֹ, יֵצֵא וְיִרְעֶה בָּעֵדֶר, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: