כב ע"א
Meilah · 22a
מעילה · דף כב ע"א
רַב פָּפָּא אָמַר: כִּיסִין אַלּוּגִּין רְמָא לֵיהּ, דִּתְנַן: הַלּוֹקֵחַ יַיִן מִבֵּין הַכּוּתִים
אוֹמֵר: ״שְׁנֵי לוּגִּין שֶׁאֲנִי עָתִיד לְהַפְרִישׁ – הֲרֵי הֵן תְּרוּמָה, עֲשָׂרָה – מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן, תִּשְׁעָה – מַעֲשֵׂר שֵׁנִי״, וּמֵיחֵל וְשׁוֹתֶה מִיָּד, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.
רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹסְרִים! אֲמַר לֵיהּ: סֵיפָא דְּמַתְנִיתִין בְּאוֹמֵר ״לֹא יִפָּטֵר כִּיס זֶה מִן הַהֶקְדֵּשׁ״.
הַדְרָן עֲלָךְ הַשָּׁלִיחַ שֶׁעָשָׂה שְׁלִיחוּתוֹ וּסְלִיקָא לַהּ מַסֶּכֶת מְעִילָה