וְלִכְתּוֹב עָלֶיהָ פְּרוֹסְבּוּל, וְלִקְנוֹת עִמָּהּ נְכָסִים שֶׁאֵין לָהֶם אַחְרָיוּת. וְאִי אָמְרַתְּ בָּעֵינַן צְבוּרִים, כׇּל שֶׁהוּא לְמַאי חֲזֵי?

תַּרְגְּומַאּ רַב שְׁמוּאֵל בַּר בִּיסְנָא קַמֵּיהּ דְּרַב יוֹסֵף: כְּגוֹן שֶׁנָּעַץ בָּהּ מַחַט. אֲמַר לֵיהּ רַב יוֹסֵף: קְבַסְתַּן! אִיכְּפַל תַּנָּא לְאַשְׁמוֹעִינַן מַחַט? אָמַר רַב אָשֵׁי: מַאן לֵימָא לַן דְּלָא תְּלָה בָּהּ מַרְגָּנִיתָא דְּשָׁוְויָא אַלְפָּא זוּזֵי.

תָּא שְׁמַע, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: מַעֲשֶׂה בְּמָדוֹנִי אֶחָד שֶׁהָיָה בִּירוּשָׁלַיִם שֶׁהָיוּ לוֹ מִטַּלְטְלִין הַרְבֵּה, וּבִיקֵּשׁ לִיתְּנָם בְּמַתָּנָה. אָמְרוּ לוֹ: אֵין לוֹ תַּקָּנָה עַד שֶׁיַּקְנֵם עַל גַּבֵּי קַרְקַע. מָה עָשָׂה? הָלַךְ וְלָקַח בֵּית סֶלַע סָמוּךְ לִירוּשָׁלַיִם, וְאָמַר: ״צְפוֹנִי זֶה לִפְלוֹנִי, וְעִמּוֹ מֵאָה צֹאן וּמֵאָה חָבִיּוֹת״, וָמֵת, וְקִיְּימוּ אֶת דְּבָרָיו.

וְאִי אָמְרַתְּ בָּעֵינַן צְבוּרִים בָּהּ, בֵּית סֶלַע לְמַאי חֲזֵי? מִי סָבְרַתְּ בֵּית סֶלַע, סֶלַע מַמָּשׁ? מַאי סֶלַע – דִּנְפִישׁ טוּבָא. וְאַמַּאי קָרוּ לֵיהּ סֶלַע – דִּקְשֵׁי כְּסֶלַע.

תָּא שְׁמַע, דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: מַעֲשֶׂה בְּאָדָם אֶחָד שֶׁחָלָה בִּירוּשָׁלַיִם – כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר, וְאָמְרִי לַהּ: בָּרִיא הָיָה – כְּרַבָּנַן,

שֶׁהָיוּ לוֹ מִטַּלְטְלִין הַרְבֵּה וּבִיקֵּשׁ לִיתְּנָם בְּמַתָּנָה, אָמְרוּ לוֹ: אֵין לוֹ תַּקָּנָה עַד שֶׁיַּקְנֵם עַל גַּבֵּי קַרְקַע. מָה עָשָׂה? הָלַךְ וְלָקַח בֵּית רוֹבַע סָמוּךְ לִירוּשָׁלַיִם, וְאָמַר: ״טֶפַח עַל טֶפַח לִפְלוֹנִי וְעִמּוֹ מֵאָה צֹאן וּמֵאָה חָבִיּוֹת״, וָמֵת, וְקִיְּימוּ חֲכָמִים אֶת דְּבָרָיו. וְאִי אָמְרַתְּ בָּעֵינַן צְבוּרִים, טֶפַח עַל טֶפַח לְמַאי חֲזֵי?

הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן, לִדְמֵי. הָכִי נָמֵי מִסְתַּבְּרָא, דְּאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ מֵאָה צֹאן וּמֵאָה חָבִיּוֹת מַמָּשׁ, נַיקְנִינְהוּ נִיהֲלֵיהּ בַּחֲלִיפִין.

וְאֶלָּא מַאי, לִדְמֵי? נַיקְנִינְהוּ נִיהֲלֵיהּ בִּמְשִׁיכָה! אֶלָּא: דְּלֵיתֵיהּ לִמְקַבֵּל מַתָּנָה. הָכִי נָמֵי, דְּלֵיתֵיהּ לִמְקַבֵּל מַתָּנָה.

וְנִיזְכִּינְהוּ נִיהֲלֵיהּ אַגַּב אַחֵר? לָא סָמְכָה דַּעְתֵּיהּ, סָבַר שָׁמֵיט וְאָכֵיל לְהוּ.

וְאֶלָּא מַאי ״אֵין לוֹ תַּקָּנָה״? הָכִי קָאָמַר: לְמַאי דְּלָא סָמְכָה דַּעְתֵּיהּ – אֵין לוֹ תַּקָּנָה עַד שֶׁיַּקְנֵם עַל גַּבֵּי קַרְקַע.

תָּא שְׁמַע: מַעֲשֶׂה בְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל וּזְקֵנִים שֶׁהָיוּ בָּאִים בִּסְפִינָה, אָמַר לָהֶם רַבָּן גַּמְלִיאֵל לַזְּקֵנִים: עִישּׂוּר שֶׁאֲנִי עָתִיד לָמוֹד