פז ע"א

Gittin · 87a

גיטין · דף פז ע"א

אֲפִילּוּ זְמַן אֶחָד לְכוּלָּן נָמֵי הָוֵי טוֹפֶס, אֶלָּא הֵיכִי דָּמֵי כְּלָל? דְּכָתֵב ״אָנוּ פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי גֵּירַשְׁנוּ נְשׁוֹתֵינוּ פְּלוֹנִית וּפְלוֹנִית״.

מַתְקֵיף לַהּ רַבִּי אַבָּא: לְרַבִּי יוֹחָנָן דְּאָמַר זְמַן אֶחָד לְכוּלָּן – זֶהוּ כְּלָל, לֵיחוּשׁ דִּלְמָא כִּי (חָתְמוּ) [חֲתִימִי] סָהֲדִי, אַבָּתְרָא הוּא דַּחֲתִימִי! מִי לָא תַּנְיָא: עֵדִים חֲתוּמִין עַל שְׁאֵילַת שָׁלוֹם בְּגֵט – פָּסוּל, חָיְישִׁינַן שֶׁמָּא עַל שְׁאֵילַת שָׁלוֹם חָתְמוּ?!

לָאו אִיתְּמַר עֲלַהּ: אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ, לְדִידִי מִפָּרְשָׁא לִי מִינֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן: ״שַׁאֲלוּ״ – פָּסוּל, ״וְשַׁאֲלוּ״ – כָּשֵׁר; הָכָא נָמֵי – דִּכְתִיב בֵּיהּ: ״פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי וּפְלוֹנִי״.

וְתוּ, לְרַבִּי יוֹחָנָן דְּאָמַר זְמַן לְכׇל אֶחָד – זֶהוּ טוֹפֶס; מַאי אִירְיָא מִשּׁוּם טוֹפֶס? וְתִיפּוֹק לֵיהּ דְּהָוֵה לֵיהּ נִכְתַּב בַּיּוֹם וְנֶחְתַּם בַּלַּיְלָה!

אֲמַר לֵיהּ מָר קַשִּׁישָׁא בְּרֵיהּ דְּרַב חִסְדָּא לְרַב אָשֵׁי, הָכִי אָמְרִינַן מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן: דִּכְתִיב בְּהוּ ״בְּחַד בְּשַׁבָּא, בְּחַד בְּשַׁבָּא״.

אֲמַר לֵיהּ רָבִינָא לְרַב אָשֵׁי, לְרֵישׁ לָקִישׁ דְּאָמַר: זְמַן אֶחָד לְכוּלָּן נָמֵי טוֹפֶס הָוֵי; וְהֵיכִי דָּמֵי כְּלָל – דִּכְתִיב בֵּיהּ הָכִי: ״אָנוּ פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי גֵּירַשְׁנוּ נְשׁוֹתֵינוּ פְּלוֹנִית וּפְלוֹנִית״; נִמְצְאוּ שְׁתֵּי נָשִׁים מִתְגָּרְשׁוֹת בְּגֵט אֶחָד, וְהַתּוֹרָה אָמְרָה: ״וְכָתַב לָהּ״ – וְלֹא לָהּ וְלַחֲבֶרְתָּהּ!

דַּהֲדַר כְּתַב: ״פְּלוֹנִי גֵּירַשׁ פְּלוֹנִית, וּפְלוֹנִי גֵּירַשׁ פְּלוֹנִית״.

אֲמַר לֵיהּ רָבִינָא לְרַב אָשֵׁי, וּמַאי שְׁנָא מֵהָא דְּתַנְיָא: הַכּוֹתֵב כׇּל נְכָסָיו לִשְׁנֵי עֲבָדָיו – קָנוּ, וּמְשַׁחְרְרִין זֶה אֶת זֶה?

וְלָאו אוֹקֵימְנָא בִּשְׁנֵי שְׁטָרוֹת?!

תַּנְיָא כְּווֹתֵיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן, תַּנְיָא כְּווֹתֵיהּ דְּרֵישׁ לָקִישׁ.

תַּנְיָא כְּווֹתֵיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן: חֲמִשָּׁה שֶׁכָּתְבוּ בְּתוֹךְ הַגֵּט: ״אִישׁ פְּלוֹנִי מְגָרֵשׁ פְּלוֹנִית, וּפְלוֹנִי פְּלוֹנִית, וּפְלוֹנִי פְּלוֹנִית״, וּזְמַן אֶחָד לְכוּלָּן, וְהָעֵדִים מִלְּמַטָּה – כּוּלָּן כְּשֵׁרִים, וְתִנָּתֵן לְכׇל אַחַת וְאַחַת.

זְמַן לְכׇל אֶחָד וְאֶחָד וְהָעֵדִים מִלְּמַטָּה – אֶת שֶׁהָעֵדִים נִקְרָאִים עִמּוֹ, כָּשֵׁר. רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָא אוֹמֵר: אִם יֵשׁ רֶיוַח בֵּינֵיהֶן – פָּסוּל, וְאִם לָאו – כָּשֵׁר; שֶׁאֵין זְמַן מַפְסִיקָן.

תַּנְיָא כְּווֹתֵיהּ דְּרֵישׁ לָקִישׁ: חֲמִשָּׁה שֶׁכָּתְבוּ כְּלָל בְּתוֹךְ הַגֵּט – ״אָנוּ פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי גֵּירַשְׁנוּ נְשׁוֹתֵינוּ פְּלוֹנִית וּפְלוֹנִית, פְּלוֹנִי גֵּירַשׁ פְּלוֹנִית וּפְלוֹנִי גֵּירַשׁ פְּלוֹנִית״; וּזְמַן אֶחָד לְכוּלָּן, וְהָעֵדִים מִלְּמַטָּה – כּוּלָּן כְּשֵׁרִין, וְתִנָּתֵן לְכׇל אַחַת וְאַחַת.

זְמַן לְכׇל אֶחָד וְאֶחָד, וְרֶיוַח לְכׇל אֶחָד וְאֶחָד, וְהָעֵדִים מִלְּמַטָּה – אֶת שֶׁהָעֵדִים נִקְרָאִין עִמּוֹ, כָּשֵׁר. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: אַף עַל פִּי שֶׁאֵין רֶיוַח בֵּינֵיהֶם – פָּסוּל, שֶׁהַזְּמַן מַפְסִיקָן.

וְרֵישׁ לָקִישׁ – מַאי אִירְיָא זְמַן לְכׇל אֶחָד וְאֶחָד? הָא אָמַר: זְמַן אֶחָד לְכוּלָּן נָמֵי טוֹפֶס הָוֵי!

הָנֵי מִילֵּי הֵיכָא דְּלָא עָרְבִינְהוּ מֵעִיקָּרָא; אֲבָל הָכָא, דְּעָרְבִינְהוּ מֵעִיקָּרָא, אִי פָּלֵיג לְהוּ זְמַן – אִין, אִי לָא – לָא.

מַתְנִי׳ שְׁנֵי גִיטִּין שֶׁכְּתָבָן זֶה בְּצַד זֶה, וּשְׁנַיִם עֵדִים עִבְרִים בָּאִים מִתַּחַת זֶה לְתַחַת זֶה, וּשְׁנַיִם עֵדִים יְוָנִים בָּאִים מִתַּחַת זֶה לְתַחַת זֶה – אֶת שֶׁהָעֵדִים הָרִאשׁוֹנִים נִקְרָאִין עִמּוֹ, כָּשֵׁר.

עֵד אֶחָד עִבְרִי וְעֵד אֶחָד יְוָנִי, וְעֵד אֶחָד עִבְרִי וְעֵד אֶחָד יְוָנִי, בָּאִין מִתַּחַת זֶה לְתַחַת זֶה – שְׁנֵיהֶם פְּסוּלִין.

גְּמָ׳ וְלִיתַּכְשַׁר הַאי בִּ״רְאוּבֵן״, וְהַאי בְּ״בֶן יַעֲקֹב עֵד״, דְּהָא תְּנַן: ״בֶּן אִישׁ פְּלוֹנִי עֵד״ – כָּשֵׁר!

דִּכְתִיב: ״רְאוּבֵן בֶּן״ אַקַּמָּא, וְ״יַעֲקֹב עֵד״ אַבָּתְרָא.

וְלִיתַּכְשַׁר הַאי בִּ״רְאוּבֵן בֶּן״, וְלִיתַּכְשַׁר הַאי בְּ״יַעֲקֹב עֵד״, דְּהָא תְּנַן: ״אִישׁ פְּלוֹנִי עֵד״ – כָּשֵׁר!

דְּלָא כְּתִיב ״עֵד״. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: לְעוֹלָם דִּכְתִיב ״עֵד״, וּדְיָדְעִינַן בְּהָא חֲתִימָה דְּלָאו דְּיַעֲקֹב הוּא.

Text: William Davidson Edition - Vocalized Aramaic · CC-BY-NC · Rashi: Beis Seforim (JewishContent.org)