וְהָא דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: לֹא יַעֲמוֹד אָדָם בְּגַג זֶה וְיִקְלוֹט מֵי גְשָׁמִים מִגַּגּוֹ שֶׁל חֲבֵירוֹ, שֶׁכְּשֵׁם שֶׁדִּיּוּרִין חֲלוּקִין מִלְּמַטָּה, כָּךְ דִּיּוּרִין חֲלוּקִין מִלְּמַעְלָה –

הָנֵי מִילֵּי לְעִנְיַן שַׁבָּת, אֲבָל לְעִנְיַן גֵּט – מִשּׁוּם קְפִידָא הוּא, וְכוּלֵּי הַאי לָא קָפְדִי אִינָשֵׁי.

אָמַר אַבָּיֵי: שְׁתֵּי חֲצֵרוֹת זוֹ לִפְנִים מִזּוֹ, פְּנִימִית שֶׁלָּהּ וְחִיצוֹנָה שֶׁלּוֹ, וּמְחִיצוֹת הַחִיצוֹנוֹת עוֹדְפוֹת עַל הַפְּנִימִיּוֹת; וּזְרָקוֹ לָהּ; כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ לַאֲוִיר מְחִיצוֹת הַחִיצוֹנָה – הֲרֵי זוֹ מְגוֹרֶשֶׁת.

מַאי טַעְמָא? פְּנִימִית גּוּפַהּ – בִּמְחִיצוֹת הַחִיצוֹנָה קָא מִינַּטְרָה.

מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּקוּפּוֹת – שְׁתֵּי קוּפּוֹת זוֹ בְּתוֹךְ זוֹ, פְּנִימִית שֶׁלָּהּ וְחִיצוֹנָה שֶׁלּוֹ; וּזְרָקוֹ לָהּ; אֲפִילּוּ הִגִּיעַ לַאֲוִיר פְּנִימִית – אֵינָהּ מְגוֹרֶשֶׁת.

מַאי טַעְמָא? דְּהָא לָא נָח.

וְכִי נָח מַאי הָוֵי? כִּלְיוֹ שֶׁל לוֹקֵחַ בִּרְשׁוּת מוֹכֵר הוּא!

הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – בְּקוּפָּה שֶׁאֵין לָהּ שׁוּלַיִים.

מַתְנִי׳ בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: פּוֹטֵר אָדָם אִשְׁתּוֹ בְּגֵט יָשָׁן. וּבֵית הִלֵּל אוֹסְרִין. וְאֵיזֶהוּ גֵּט יָשָׁן – כֹּל שֶׁנִּתְיַיחֵד עִמָּהּ מֵאַחַר שֶׁכְּתָבוֹ לָהּ.

גְּמָ׳ בְּמַאי קָמִיפַּלְגִי? בֵּית שַׁמַּאי סָבְרִי: לָא אָמְרִינַן גְּזֵרָה שֶׁמָּא יֹאמְרוּ גִּיטָּהּ קוֹדֵם לִבְנָהּ;

וּבֵית הִלֵּל סָבְרִי: אָמְרִינַן גְּזֵרָה שֶׁמָּא יֹאמְרוּ גִּיטָּהּ קוֹדֵם לִבְנָהּ.

אָמַר רַבִּי אַבָּא אָמַר שְׁמוּאֵל: אִם נִישֵּׂאת, לֹא תֵּצֵא.

וְאִיכָּא דְּאָמְרִי, אָמַר רַבִּי אַבָּא אָמַר שְׁמוּאֵל: אִם נִתְגָּרְשָׁה, תִּינָּשֵׂא לְכַתְּחִלָּה.

מַתְנִי׳ כָּתַב לְשׁוּם מַלְכוּת שֶׁאֵינָהּ הוֹגֶנֶת; לְשׁוּם מַלְכוּת מָדַי; לְשׁוּם מַלְכוּת יָוָן; לְבִנְיַן הַבַּיִת; לְחוּרְבַּן הַבַּיִת;

הָיָה בַּמִּזְרָח וְכָתַב בַּמַּעֲרָב; בַּמַּעֲרָב וְכָתַב בַּמִּזְרָח – תֵּצֵא מִזֶּה וּמִזֶּה, וּצְרִיכָה גֵּט מִזֶּה וּמִזֶּה.

וְאֵין לָהּ לֹא כְּתוּבָּה וְלֹא פֵּירוֹת וְלֹא מְזוֹנוֹת וְלֹא בְּלָאוֹת – לֹא עַל זֶה, וְלֹא עַל זֶה.

אִם נָטְלָה מִזֶּה וּמִזֶּה – תַּחְזִיר. וְהַוָּלָד מַמְזֵר מִזֶּה וּמִזֶּה. וְלֹא זֶה וָזֶה מְטַמְּאִין לָהּ, וְלֹא זֶה וָזֶה זַכָּאִין – לֹא בִּמְצִיאָתָהּ וְלֹא בְּמַעֲשֵׂה יָדֶיהָ וְלֹא בַּהֲפָרַת נְדָרֶיהָ.

הָיְתָה בַּת יִשְׂרָאֵל – נִפְסֶלֶת מִן הַכְּהוּנָּה.