לח ע"א

Gittin · 38a

גיטין · דף לח ע"א

וְלֹא הֵם קוֹנִים מִכֶּם, וְלֹא הֵם קוֹנִים זֶה מִזֶּה. יָכוֹל לֹא יִקְנוּ זֶה אֶת זֶה? יָכוֹל לֹא יִקְנוּ זֶה אֶת זֶה?! הָאָמְרַתְּ: לֹא הֵם קוֹנִים זֶה מִזֶּה! הָכִי קָאָמַר: וְלֹא הֵם קוֹנִים זֶה מִזֶּה לְגוּפוֹ.

יָכוֹל לֹא יִקְנוּ זֶה אֶת זֶה לְמַעֲשֵׂה יָדָיו? אָמַרְתָּ קַל וָחוֹמֶר: גּוֹי – יִשְׂרָאֵל, קוֹנֶה; גּוֹי – גּוֹי, לֹא כׇּל שֶׁכֵּן?!

וְאֵימָא: הָנֵי מִילֵּי בְּכַסְפָּא, אֲבָל בַּחֲזָקָה – לָא! אָמַר רַב פָּפָּא: עַמּוֹן וּמוֹאָב טָהֲרוּ בְּסִיחוֹן.

אַשְׁכְּחַן גּוֹי – גּוֹי; גּוֹי – יִשְׂרָאֵל, מְנָלַן? דִּכְתִיב: ״וַיִּשְׁבְּ מִמֶּנּוּ שֶׁבִי״.

אָמַר רַב שֶׁמֶן בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: עֶבֶד שֶׁבָּרַח מִבֵּית הָאֲסוּרִים – יָצָא לְחֵירוּת, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁכּוֹפִין אֶת רַבּוֹ וְכוֹתֵב לוֹ גֵּט שִׁיחְרוּר.

תְּנַן, רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ יִשְׁתַּעְבֵּד; וְאָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כׇּל מָקוֹם שֶׁשָּׁנָה רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל בְּמִשְׁנָתֵנוּ – הֲלָכָה כְּמוֹתוֹ, חוּץ מֵעָרֵב וְצַיְדָן וּרְאָיָה אַחֲרוֹנָה.

בִּשְׁלָמָא לְאַבָּיֵי, מוֹקֵי לַהּ לְהַאי – לִפְנֵי יֵאוּשׁ, וְהַאי – לְאַחַר יֵאוּשׁ.

אֶלָּא לְרָבָא – דְּאָמַר לְאַחַר יֵאוּשׁ, קַשְׁיָא דְּרַבִּי יוֹחָנָן אַדְּרַבִּי יוֹחָנָן!

אָמַר לָךְ רָבָא: טַעְמָא מַאי – מִשּׁוּם דְּחִזְקִיָּה; בּוֹרֵחַ שָׁאנֵי – הַשְׁתָּא לִקְטָלָא מְסַר נַפְשֵׁיהּ, אַפּוֹלֵי אַפֵּיל נַפְשֵׁיהּ לִגְיָיסוֹת?!

אַמְתֵּיהּ דְּמָר שְׁמוּאֵל אִשְׁתְּבַאי. פַּרְקוּהָ לְשׁוּם אַמְהֻתָא, וְשַׁדְּרוּהָ לֵיהּ. שְׁלַחוּ לֵיהּ: אֲנַן – כְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל סְבִירָא לַן, אַתְּ – אִי נָמֵי כְּרַבָּנַן סְבִירָא לָךְ, אֲנַן לְשׁוּם אַמְהֻתָא פָּרְקִינַן לַהּ (נִיהֲלַהּ).

וְאִינְהוּ סְבוּר – לִפְנֵי יֵאוּשׁ הֲוָה, וְלָא הִיא – לְאַחַר יֵאוּשׁ הֲוָה, וּשְׁמוּאֵל – לָא מִיבַּעְיָא דְּאִשְׁתַּעְבּוֹדֵי לָא מִשְׁתַּעְבַּד בַּהּ, אֶלָּא גִּיטָּא דְחֵירוּתָא נָמֵי לָא אַצְרְכָה.

שְׁמוּאֵל לְטַעְמֵיהּ, דְּאָמַר שְׁמוּאֵל: הַמַּפְקִיר עַבְדּוֹ – יָצָא לְחֵירוּת, וְאֵינוֹ צָרִיךְ גֵּט שִׁיחְרוּר, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְכׇל עֶבֶד אִישׁ מִקְנַת כָּסֶף״ – ״עֶבֶד אִישׁ״ וְלֹא ״עֶבֶד אִשָּׁה״?! אֶלָּא עֶבֶד שֶׁיֵּשׁ לוֹ רְשׁוּת לְרַבּוֹ עָלָיו – קָרוּי עֶבֶד; שֶׁאֵין לוֹ רְשׁוּת לְרַבּוֹ עָלָיו – אֵין קָרוּי עֶבֶד.

אַמְתֵּיהּ דְּרַבִּי אַבָּא בַּר זוּטְרָא אִישְׁתְּבַאי, פַּרְקַהּ הָהוּא תַּרְמוֹדָאָה לְשׁוּם אִיתְּתָא. שְׁלַחוּ לֵיהּ לְדִידֵיהּ: אִי יָאוּת עָבְדַתְּ, שַׁדַּר לַהּ גִּיטָּא דְחֵירוּתָא.

הֵיכִי דָמֵי? אִי דְּמָצוּ פָּרְקִי לַהּ, לְמָה לִי גִּיטָּא דְחֵירוּתָא? אִי דְּלָא מָצוּ פָּרְקִי לַהּ, כִּי שַׁדַּר לַהּ גִּיטָּא דְחֵירוּתָא מַאי הָוֵי?

לְעוֹלָם דְּמָצוּ פָּרְקִי לַהּ; וְכֵיוָן דִּמְשַׁדַּר לָהּ גִּיטָּא דְחֵירוּתָא, חַבּוֹרֵי מִחַבְּרִי אַהֲדָדֵי, וּפָרְקִי לַהּ. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: לְעוֹלָם דְּלָא מָצוּ פָּרְקִי לַהּ, וְכֵיוָן דִּמְשַׁדַּר לַהּ גִּיטָּא דְחֵירוּתָא, מִיתַּזְלָא בְּאַפֵּיהּ, וּמְפָרֵיק לַהּ.

וְהָאָמַר מָר: חֲבִיבָה לָהֶן בְּהֶמְתָּן שֶׁל יִשְׂרָאֵל יוֹתֵר מִנְּשׁוֹתֵיהֶן! הָנֵי מִילֵּי בְּצִינְעָא, אֲבָל בְּפַרְהֶסְיָא זִילָא בְּהוּ מִילְּתָא.

הָהִיא אַמְתָּא דַּהֲוָת בְּפוּמְבְּדִיתָא, דַּהֲווֹ קָא מְעַבְּדִי בַּהּ אִינָשֵׁי אִיסּוּרָא. אָמַר אַבָּיֵי, אִי לָאו דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: כׇּל הַמְשַׁחְרֵר עַבְדּוֹ עוֹבֵר בַּעֲשֵׂה; הֲוָה כָּיֵיפְנָא לֵיהּ לְמָרַהּ, וְכָתֵיב לַהּ גִּיטָּא דְחֵירוּתָא. רָבִינָא אָמַר: כִּי הָא מוֹדֶה רַב יְהוּדָה, מִשּׁוּם מִילְּתָא דְאִיסּוּרָא.

וְאַבָּיֵי – מִשּׁוּם אִיסּוּרָא לָא?! הָאָמַר רַב חֲנִינָא בַּר רַב קַטִּינָא אָמַר רַבִּי יִצְחָק: מַעֲשֶׂה בְּאִשָּׁה אַחַת שֶׁחֶצְיָהּ שִׁפְחָה וְחֶצְיָהּ בַּת חוֹרִין,

Text: William Davidson Edition - Vocalized Aramaic · CC-BY-NC · Rashi: Beis Seforim (JewishContent.org)