אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ שֵׁמוֹת מוּבְהָקִין.

וְהָא חֲזָרָה דְּאוֹרָיְיתָא, וְקָתָנֵי!

אֶלָּא כִּי קָתָנֵי – מִילְּתָא דְּלֵיתַהּ בְּקִידּוּשִׁין, מִילְּתָא דְּאִיתַהּ בְּקִידּוּשִׁין – לָא קָתָנֵי.

וְהָא חֲזָרָה גּוּפַהּ אִיתָא בְּקִידּוּשִׁין! בִּשְׁלִיחוּת בְּעַל כּוֹרְחָהּ, דִּבְגֵירוּשִׁין אִיתַהּ וּבְקִידּוּשִׁין לֵיתַהּ.

מַתְנִי׳ כׇּל גֵּט שֶׁיֵּשׁ עָלָיו עֵד כּוּתִי – פָּסוּל, חוּץ מִגִּיטֵּי נָשִׁים וְשִׁחְרוּרֵי עֲבָדִים. מַעֲשֶׂה שֶׁהֵבִיאוּ לִפְנֵי רַבָּן גַּמְלִיאֵל לִכְפַר עוֹתְנַאי גֵּט אִשָּׁה, וְהָיוּ עֵדָיו עֵדֵי כוּתִים, וְהִכְשִׁיר.

גְּמָ׳ מַנִּי מַתְנִיתִין? לָא תַּנָּא קַמָּא, וְלָא רַבִּי אֶלְעָזָר, וְלָא רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל!

דְּתַנְיָא: מַצַּת כּוּתִי – מוּתֶּרֶת, וְאָדָם יוֹצֵא בָּהּ יְדֵי חוֹבָתוֹ בַּפֶּסַח. רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹסֵר, לְפִי שֶׁאֵין בְּקִיאִין בְּדִקְדּוּקֵי מִצְוֹת. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: כׇּל מִצְוָה שֶׁהֶחֱזִיקוּ בָּהּ כּוּתִים – הַרְבֵּה מְדַקְדְּקִין בָּהּ, יוֹתֵר מִיִּשְׂרָאֵל.

מַנִּי? אִי תַּנָּא קַמָּא, אֲפִילּוּ שְׁאָר שְׁטָרוֹת נָמֵי! אִי רַבִּי אֶלְעָזָר, אֲפִילּוּ גֵּט אִשָּׁה נָמֵי לָא!

וְאִי רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל; אִי דְּאַחְזוּק – אֲפִילּוּ שְׁאָר שְׁטָרוֹת נָמֵי, אִי דְּלָא אַחְזוּק – אֲפִילּוּ גֵּט אִשָּׁה נָמֵי לָא!

וְכִי תֵּימָא רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל הִיא, וּדְאַחְזוּק בְּהָא וְלָא אַחְזוּק בְּהָא, אִי הָכִי, מַאי אִירְיָא חַד? אֲפִילּוּ תְּרֵי נָמֵי! אַלְּמָה אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: לֹא הִכְשִׁירוּ בּוֹ אֶלָּא עֵד אֶחָד כּוּתִי בִּלְבָד?

לְעוֹלָם רַבִּי אֶלְעָזָר, וּכְגוֹן דְּחָתֵים יִשְׂרָאֵל לְבַסּוֹף,