Eruvin · 9a
עירובין · דף ט ע"א
מְשׁוּכָה אוֹ תְּלוּיָה, פָּחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה — אֵין צָרִיךְ לְהָבִיא קוֹרָה אַחֶרֶת. שְׁלֹשָׁה — צָרִיךְ לְהָבִיא קוֹרָה אַחֶרֶת. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: פָּחוֹת מֵאַרְבָּעָה — אֵין צָרִיךְ לְהָבִיא קוֹרָה אַחֶרֶת, אַרְבָּעָה — צָרִיךְ לְהָבִיא קוֹרָה אַחֶרֶת.
מַאי לָאו — מְשׁוּכָה מִבַּחוּץ, וּתְלוּיָהּ מִבִּפְנִים!
לָא, אִידִי וְאִידִי מִבִּפְנִים. מְשׁוּכָה — מֵרוּחַ אַחַת, וּתְלוּיָה — מִשְׁתֵּי רוּחוֹת.
מַהוּ דְּתֵימָא: מֵרוּחַ אַחַת אָמְרִינַן לָבוּד, מִשְׁתֵּי רוּחוֹת — לָא אָמְרִינַן לָבוּד, קָא מַשְׁמַע לַן.
רַב אָשֵׁי אָמַר: מְשׁוּכָה וְהִיא תְּלוּיָה, וְהֵיכִי דָּמֵי? כְּגוֹן שֶׁנָּעַץ שְׁתֵּי יְתֵידוֹת עֲקוּמּוֹת עַל שְׁנֵי כּוֹתְלֵי מָבוֹי, שֶׁאֵין בְּגוֹבְהָן שְׁלֹשָׁה, וְאֵין בְּעַקְמוּמִיתָן שְׁלֹשָׁה. מַהוּ דְּתֵימָא: אוֹ ״לָבוּד״ אָמְרִינַן, אוֹ ״חֲבוֹט״ אָמְרִינַן, לָבוּד וַחֲבוֹט לָא אָמְרִינַן. קָא מַשְׁמַע לַן.
תָּנֵי רַבִּי זַכַּאי קַמֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן: בֵּין לְחָיַיִם וְתַחַת הַקּוֹרָה נִידּוֹן כְּכַרְמְלִית. אֲמַר לֵיהּ: פּוֹק תְּנִי לְבַרָּא.
אָמַר אַבָּיֵי: מִסְתַּבְּרָא מִילְּתֵיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן תַּחַת הַקּוֹרָה, אֲבָל בֵּין לְחָיַיִן אָסוּר. וְרָבָא אָמַר: בֵּין לְחָיַיִם נָמֵי מוּתָּר.
אָמַר רָבָא: מְנָא אָמֵינָא לַהּ — דְּכִי אֲתָא רַב דִּימִי, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מָקוֹם שֶׁאֵין בּוֹ אַרְבָּעָה עַל אַרְבָּעָה, מוּתָּר לִבְנֵי רְשׁוּת הָרַבִּים וְלִבְנֵי רְשׁוּת הַיָּחִיד לְכַתֵּף עָלָיו, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יַחֲלִיפוּ.
וְאַבָּיֵי, הָתָם בְּגָבוֹהַּ שְׁלֹשָׁה.
אָמַר אַבָּיֵי מְנָא אָמֵינָא לַהּ — דְּאָמַר רַב חָמָא בַּר גּוּרְיָא אָמַר רַב: תּוֹךְ הַפֶּתַח, צָרִיךְ לֶחִי אַחֵר לְהַתִּירוֹ.
וְכִי תֵּימָא: דְּאִית בֵּיהּ אַרְבָּעָה עַל אַרְבָּעָה, וְהָאָמַר רַב חָנִין בַּר רָבָא אָמַר רַב: תּוֹךְ הַפֶּתַח, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בּוֹ אַרְבָּעָה עַל אַרְבָּעָה צָרִיךְ לֶחִי אַחֵר לְהַתִּירוֹ.
וְרָבָא — הָתָם דְּפָתוּחַ לְכַרְמְלִית.
אֲבָל לִרְשׁוּת הָרַבִּים מַאי — שְׁרֵי? יַצִּיבָא בְּאַרְעָא וְגִיּוֹרָא בִּשְׁמֵי שְׁמַיָּא!
אִין, מָצָא מִין אֶת מִינוֹ וְנֵיעוֹר.
אֲמַר לֵיהּ רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ לְרָבָא: וְאַתְּ לָא תִּסְבְּרָא דְּבֵין לְחָיַיִן אָסוּר? וְהָאָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מָבוֹי שֶׁרְצָפוֹ בִּלְחָיַיִן פָּחוֹת פָּחוֹת מֵאַרְבָּעָה — בָּאנוּ לְמַחְלוֹקֶת רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל וְרַבָּנַן.
לְרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל דְּאָמַר: אָמְרִינַן לָבוּד, מִשְׁתַּמֵּשׁ עַד חוּדּוֹ הַפְּנִימִי שֶׁל לֶחִי הַפְּנִימִי. לְרַבָּנַן, דְּאָמְרִי: לָא אָמְרִינַן לָבוּד, מִשְׁתַּמֵּשׁ עַד חוּדּוֹ הַפְּנִימִי שֶׁל חִיצוֹן. אֲבָל בֵּין לְחָיַיִן דְּכוּלֵּי עָלְמָא אָסוּר!
וְרָבָא, הָתָם נָמֵי דְּפָתוּחַ לְכַרְמְלִית.
אֲבָל לִרְשׁוּת הָרַבִּים מַאי — שְׁרֵי? יַצִּיבָא בְּאַרְעָא וְגִיּוֹרָא בִּשְׁמֵי שְׁמַיָּא! אִין, מָצָא מִין אֶת מִינוֹ וְנֵיעוֹר.