עגולה: עושין לה כמין טבלא מרובעת.
לקמן מוקי לה במתא דהויא תרי אלפי אתרי אלפי בעיגולא שכשאתה מוסיף ריבוע עליה הרי היא כמין טבלא מרובעת אורכה כרוחבה ותחומיה כמין טבלא מרובעת אורכן כרחבן רחבן למדת העיר על פני חומתה שהיא אלפים וכן אורכן להלן מן העיר אלפים והיינו דקאמר חוזר ומרבע את התחומין כלומר חוזר ומודד לה תחומיה ועל כרחך מרובעין הן: וכשהוא מודד.
תחומי העיר לאחר שריבעה לא ימדוד מאמצע קרן זוית של עיר כנגדו באלכסון אלפים לכל קרן וקרן למתוח חוט מתחום קרן זה לתחום קרן זה: מפני שמפסיד את הזויות.
לכל קרן וקרן מפסיד מה שאלכסון של אלפים על אלפים עודף על ריבוע וכשמותח החוט לא תמצא באורך התחומין מן העיר והלאה לכל צד אלא אלף ותכ״ח אמות כיצד תן תחומין של אלף ותכ״ח אורך לכל צד כנגד העיר אתה צריך לתת טבלא של אלף ותכ״ח על אלף ותכ״ח לכל קרן למלאות פגימתן של אורך בריבוע שיהו התחומין מרובעין שהרי ריבוע פיאות לכל שובתי שבת ותמצא באלכסונו של טבלא מכוון כנגד אלכסון קרן העיר אלפים דקיימא לן כל אמתא בריבוע אמתא ותרי חומשי באלכסונה טבלא של אלף ותכ״ח על אלף ותכ״ח אלכסון שלה עודף אלפים ותתנ״ו חומשין שהן תקע״ב אמה פחות ד׳ חומשין תנם על אלף ותכ״ח הרי אלפים נמצא כשמדדת מאמצע קרן העיר באלכסון אלפים קיצרת את התחום ואינן אלא אלף ותכ״ח וכל כך למה מפני שהפסדת את הזויות שהיית צריך למדוד אלפים ואלכסונן מאמצע קרן העיר ולמתוח חוט אחרי כן מתחום קרן לתחום קרן ותמצא מן החוט ולעיר על פני כל העיר לכל צד אלפים אמה כיצד תן אלפים תחום כנגד העיר לארבע רוחותיה תמצא פגימת אלפים על אלפים לכל קרן ועדיין אתה צריך למתוח חוט כמין גאם להשוות תחומי הקרנות לתחומי העיר ותמצא לכל קרן טבלא של אלפים על אלפים ומכוון אלכסונה כנגד אלכסון קרן העיר ומהו אלכסונה אלפים ות״ת אמה שכך עולה חשבון ד׳ אלפים חומשין לח׳ מאות אמה לפיכך הבא למדוד תחומי העיר מביא טבלא רואה כאילו הביא טבלא שהיא אלפים על אלפים ומניחה כנגד העיר באלכסון אלכסון של טבלא כנגד אלכסון של קרן כלומר מודד אלפים וח׳ מאות כנגד הקרן באלכסון ואח״כ מותח חוט מתחום קרן לתחום קרן: נמצא העיר משתכרת.
במה שרבענוה ד׳ מאות אמה לכל קרן וקרן שכשהיתה עגולה לא היה לה אלכסון ועכשיו שריבענוה נתננו לה אלכסון והיוצא דרך הקרן משתכר ת׳ אמה לקרן זו ות׳ אמה לקרן זו: נמצאו תחומי הקרנות משתכרין.
במה שנתננו טבלא באלכסון כנגד הקרן ח׳ מאות לכל קרן: צא מהן.
סביב העיר אלף אמה למגרש שאין נוטעין ולא זורעין שם אלא מניחין אותו לנוי העיר כדמתרגם רווחי קרויא: נמצא מגרש רביעי.
לקמן מפרש: והשאר.
שאר התחום שדות וכרמים וחוץ לתחום לא היה להן כלום: מנהני מילי.
דמגרש אלף אמה: מקיר העיר וגו׳.
רישא דקרא ומגרשי הערים אשר תתנו: בר אדא.
שם האיש: משוחאה.
מציין תחומי העיר: תחומין כמה הוו שיתסר.
י״ו רבעין של אלף על אלף יש בהן כיצד אלפים על אלפים לכל צד חלקם שתי וערב הרי ד׳ רבעין של אלף על אלף וכן לכל רוח של עיר: קרנות כמה הוו.
תחומי הקרנות של תחומין נמי שיתסר נינהו שהרי לכל קרן יש טבלא של אלפים על אלפים כדפרשינן לעיל: דל.
לצורך מגרש: ח׳ דתחומין וד׳ דקרנות.
דהא אמרת סבב את העיר באלף הרי לכל התחום אלפים על פני העיר באורך וברוחב אלף להלן מן העיר וכיון שנתת אלף בליטת מגרש לד׳ רוחות צריך אתה ליתן לכל קרן טבלא של אלף על אלף הא ארבעה מן הקרנות למגרש הא תריסר לצורך מגרש כולן אלף על אלף: נמצא מגרש רביע.
בתמיה: אייתי ארבעה דמתא שדי עלייהו.
דתלתין ותרין והוו להו תלתין ושית דהא דקתני מגרש רביע אכולה מילתא קאי רביע החשבון כולו של עיר ותחומין וקרנות: כמה מרובע יותר על העגול רביע דל ריבעא מיניה כו׳.
את חשבת בעיר מרובעת ועבדת מגרש סביב נמי בריבוע לפיכך עלה חשבון העיר ומגרשיה ד׳ אלפים על ד׳ אלפים מרובעין שהן י״ו רבעין של אלף על אלף ומהן ג׳ חלקים למגרש והיינו תריסר וחלק הרביעי לעיר ואנן במתא עגולתא עסקינן כדמוקמינן לקמן ומכל מקום אנו מוסיפין עליה לתת ללויים ריבועא עמה וקרנותיה ותחומין אלפים לכל רוח הרי חלק הלויים סך הכל ו׳ אלפים שהן תלתין ושית רבעין של אלף על אלף והעיר באמצעיתן עגולה אלפים ומגרשיה סביב לה אלף רוחב נמצאת עיר ומגרשיה ד׳ אלפים על ד׳ אלפים עגולין ואם היו ד׳ על ד׳ מרובעין הוו שיתסר השתא דעגולין דל ריבעא הוו תריסר ומהן ג׳ חלקים למגרש והרביעי לעיר דהוו להו ט׳ מגרשין וט׳ מתלתין ושית הניתנין ללויים ריבעא הוו: משכחת לה נמי במתא דהויא אלפא באלפא.
ולא תחשוב העיר עליהן אלא נמצא מגרש רביע אתחומין וקרנות קאי: תחומין כמה הוו תמניא.
רבעין של אלף על אלף שהרי תחום לכל צד אלפים אורך להלן מן העיר ואלף רוחב על פני העיר וקרנות שיתסר דכיון דאורך התחומין משוכין אלפים לכל צד אתה צריך למלאות פגם לכל קרן בטבלא אלפים על אלפים: