Chullin · 55a
חולין · דף נה ע"א
שִׁיעוּרָן בִּכְדֵי סִיכַת קָטָן וְעַד לוֹג. מַאי לָאו לוֹג כִּלְמַטָּה? לֹא, לוֹג כִּלְמַעְלָה.
תָּא שְׁמַע: מִלּוֹג עַד סְאָה – בִּרְבִיעִית, מַאי לָאו סְאָה כִּלְמַטָּה? לָא, סְאָה כִּלְמַעְלָה.
תָּא שְׁמַע: מִסְּאָה וְעַד סָאתַיִם – בַּחֲצִי לוֹג, מַאי לָאו סָאתַיִם כִּלְמַטָּה? לָא, סָאתַיִם כִּלְמַעְלָה.
וְהָתַנְיָא: לוֹג – כִּלְמַטָּה, סְאָה – כִּלְמַטָּה, סָאתַיִם – כִּלְמַטָּה.
הָתָם לְחוּמְרָא, דְּאָמַר רַבִּי אֲבָהוּ אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כׇּל שִׁיעוּרֵי חֲכָמִים לְהַחְמִיר, חוּץ מִכִּגְרִיס שֶׁל כְּתָמִים לְהָקֵל.
דַּיְקָא נָמֵי, דְּקָתָנֵי עֲלַהּ דְּהַהִיא: חֲמִשָּׁה – כִּלְמַעְלָה, עֲשָׂרָה – כִּלְמַטָּה.
נִיטַּל הַטְּחוֹל, אָמַר רַב עַוִּירָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא נִיטַּל, אֲבָל נִיקַּב – טְרֵפָה.
מֵתִיב רַבִּי יוֹסֵי בַּר אָבִין, וְאִיתֵּימָא רַבִּי יוֹסֵי בַּר זְבִידָא: חוֹתֵךְ מֵעוּבָּר שֶׁבְּמֵעֶיהָ – מוּתָּר בַּאֲכִילָה, מִן הַטְּחוֹל וּמִן הַכְּלָיוֹת – אָסוּר בַּאֲכִילָה. הָא בְּהֵמָה גּוּפַהּ שַׁרְיָא!
הוּא הַדִּין דַּאֲפִילּוּ בְּהֵמָה נָמֵי אֲסִירָא, אַיְּידֵי דִּתְנָא רֵישָׁא ״מוּתָּר בַּאֲכִילָה״, תְּנָא נָמֵי סֵיפָא ״אָסוּר בַּאֲכִילָה״. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: נִיקַּב לְחוֹד, וְנֶחְתַּךְ לְחוּד.
נִיטְּלוּ הַכְּלָיוֹת. אָמַר רָכִישׁ בַּר פָּפָּא מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב: לָקְתָה בְּכוּלְיָא אַחַת – טְרֵפָה. אָמְרִי בְּמַעְרְבָא: וְהוּא דִּמְטַאי לָקוּתָא