Chullin · 47a
חולין · דף מז ע"א
וְאָמַר רָבָא: הָנֵי תַּרְתֵּי בּוּעֵי דִּסְמִיכָן לַהֲדָדֵי, לֵית לְהוּ בְּדִיקוּתָא. חֲדָא וּמִתְחַזְיָא כְּתַרְתֵּי – מַיְיתִינַן סִילְוָא וּבָזְעִינַן לַהּ, אִי שָׁפְכָן לַהֲדָדֵי – חֲדָא הִיא וּכְשֵׁרָה, וְאִי לָא – תַּרְתֵּי נִינְהוּ וּטְרֵפָה.
וְאָמַר רָבָא: חָמֵשׁ אוּנֵּי אִית לַהּ לְרֵיאָה, אַפַּהּ כְּלַפֵּי גַּבְרָא – תְּלָתָא מִיַּמִּינָא וְתַרְתֵּי מִשְּׂמָאלָא. חַסִּיר אוֹ יַתִּיר אוֹ חֲלִיף – טְרֵפָה.
הָהוּא יַתִּירְתָּא דַּאֲתַאי לְקַמֵּיהּ דְּמָרִימָר, הֲוָה יָתֵיב רַב אַחָא אַבָּבָא. אֲמַר לֵיהּ: מַאי אֲמַר לָךְ? אֲמַר לֵיהּ: אַכְשְׁרַהּ נִיהֲלִי. אֲמַר לֵיהּ: הֲדַר עַיְּילַהּ קַמֵּיהּ! אֲמַר לֵיהּ: זִיל אֵימָא לֵיהּ לְמַאן דְּיָתֵיב אַבָּבָא, לֵית הִלְכְתָא כְּוָותֵיהּ דְּרָבָא בִּיתֶרֶת.
וְהָנֵי מִילֵּי – דְּקָיְימָא בְּדָרָא דְּאוּנֵּי, אֲבָל בֵּינֵי בֵּינֵי – טְרֵפָה.
הָהוּא בֵּינֵי בֵּינֵי דַּאֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַב אָשֵׁי, סָבַר רַב אָשֵׁי לְמִיטְרְפַהּ. אֲמַר לֵיהּ רַב הוּנָא מָר בַּר אַוְיָא: כֹּל הָנֵי חֵיוֵי בָּרָיָיתָא הָכִי אִית לְהוּ, וְקָרוּ לַהּ טַבָּחֵי עֵינוּנִיתָא דְּוַורְדָּא. וְהָנֵי מִילֵּי מִגַּוַּאי,